ביקורת ספרותית על אבני הסליחה מאת לורי נלסון ספילמן
ספר בסדר

---

על טעויות בחיים משלמים!

את רומן הביכורים הראשון, "רשימת המשאלות" של לורי נלסון ספילמן מאוד אהבתי, ובמיוחד את הרעיון המרכזי שהיה בו. בספר הנוכחי הרעיון המרכזי מגולם בעזרת "אבני סליחה".

אני מסכימה עם פיונה נולס שאחד הצעדים להשגת שלוות נפש, היא תיקון עוולות שגרמנו בעבר. לפני שנתיים פיונה כתבה 35 מכתבי התנצלות, וצירפה לכל מכתב שתי אבנים-"אבני הסליחה". כל מכתב כלל שתי בקשות:

1. לסלוח לה.
2. לבקש סליחה ממשהו אחר.

אבן אחת מסמלת את תחושת הכעס, והאבן השנייה מסמלת את תחושת הבושה.

לאחר שיחת טלפון עם מייקל-בן זוגה, האנה שוקעת בכורסא, ופוגשת כותרת בעיתון שנכתבה ע"י חברת ילדות, פיונה נולס, ציטוט עמוד 23: "לנקות את המצפון ולהישאר בחיים"...

גם האנה מקבלת שתי אבנים בצירוף מכתב התנצלות ובקשת סליחה מפיונה נולס: "אם תקבלי את התנצלותי, אשמח אם תשלחי לי בחזרה את אחת האבנים. כך תסירי מעלייך את נטל הכעס ותקלי עלי את נטל האשמה", ומכאן העלילה מתחילה להתגלגל.

כל העלילה מתרכזת בסליחה והתנצלות, ועד כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת כדי לסלוח. אין ספק שהסיפור הנוכחי מעורר לא מעט הרהורים ושאלות כמו:
-האם יש סודות שלא כדאי לחשוף?
-איפה הבעיה? האם אפשר להסתיר את השקר לאורך זמן, או שהשקר הוא עצמאי?
-האם ההתנצלות מוחקת את השקרים, או שהיא רק מותחת קו עליהם?
-האם נותרות צלקות?
-מה הסיבה שאנחנו שומרים סודות?
- או, האם התשובה היא כמו שפיונה חושבת? ציטוט מעמוד 252: "אנחנו שומרים סודות משתי סיבות: כדי להגן על עצמנו או כדי להגן על אחרים".

הדמות המרכזית בעלילה היא האנה. האנה היא מנחה תוכנית אירוח בטלוויזיה, ביו-אורלינס בסגנון של אופרה וינפרי. לא חסר לה כסף, יש באמתחתה עבודה נהדרת, ובן זוג מבוקש שהוא גם ראש העיר. הכל מושלם, טוב ונהדר, אבל עדיין חסרה להאנה כתף תומכת, ושמישהו יאהב אותה, ומאידך גם סוד שרובץ על ליבה.

מהעת שהאנה יוצאת למסע ניקוי מצפונה, היא טובעת בים של רגשות ובסודות של אנשים מעברה. תוך כדי המסע נחשפים ימי ילדותה, מערכת היחסים הזוגית של הוריה, הגירושין המכוערים, חיי האם בפרק ב' של חייה, יחסיה של האנה עם בן זוגה הנוכחי והקודם, לרבות היחסים המיוחדים עם אמו של בן זוגה הקודם.

אין בעלילה הזו טויסטים מפתיעים, שאני יכולה להגיד עליהם wow" ", למרות שעל פניו ניראה שהסופרת כיוונה אליהם.

המנטורית שמלווה את האנה לאורך הסיפור, היא דורותי-אמו של בן זוגה הקודם ג'קסון. דורותי אישה מבוגרת, מורה לשעבר, שמתגוררת בבית אבות, והאנה שומרת איתה על קשר. אהבתי את דמותה שהיוותה מורת דרך עבור האנה.

המשפט שמקבל הדגש בסיפור הזה הינו "השקר הוא לא הבעיה. הסתרת השקר – זה מה שהורס אותנו".

תוך כדי המסע מתרחשים שינוים בחייה של האנה, כגון: אובדן מקום העבודה היוקרתי שהובטח לה, בן זוגה החתיך, ומאידך אחר כל ירידה יש גם עליה ותקווה.

בניגוד לספרה הקודם של לורי נלסון ספילמן, הסיפור הנוכחי מעט דביק. הדמות המרכזית: האנה קצת מעצבנת, ולמרות זאת, הכתיבה הקולחת מצליחה "להחזיק" את הקורא לכל אורכו.

אתם מבינים שהייתי חייבת לסלוח להאנה נכון? שכן הרי מדובר בספר שכל כולו עוסק במילה "סליחה".

לסיכום: ספר בנות קליל כנוצה, חביב, מזכיר מעט את הסגנון של הספר "רשימת המשאלות" עם רעיון מקסים.

ממליצה במיוחד לקיץ ואחרי תקופה של "הרעלת קריאה".

לסיום ציטוט שאהבתי:
"את יודעת, האנה, נורא קשה להגיד את המילה 'סליחה'. עד שאומרים אותה. ואז מתברר שזאת המילה הכי קלה בעולם".

תיהנו
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על אבני הסליחה