בדומה ל”רשימת המשאלות”, “אבני הסליחה” ספר סוחף, קליל, קיטשי ומעורר רגשות.
מה קורה כאשר הצד המכוער ביותר שלך חשוף לכל העולם כדי לחזות?
זה מה שקורה להאנה, אוהדיה וחבריה הופכים כאחד נגדה.
“אבני הסליחה” מספר על האנה, מנחת טלוויזיה יפהפיה ומצליחה.
מייקל, בן זוגה, הוא ראש העיר החתיך והמוצלח.
הכל טוב בחייה לכאורה.
סביבתה אינה מודעת לסוד האפל מעברה, סוד אשר הכאיב לכמה משפחות.
פיונה, בת כיתתה מבית הספר היסודי, וכיום עורכת דין בת 34 מדטרויט מישיגן סוחפת באותם ימים את כולם בהמצאתה את “אבני הסליחה”: שקית ובתוכה שתי אבנים.
אבן אחת מסמלת בקשת סליחה ממישהו ואבן שניה שמטרתה לסלוח למישהו.
היא שולחת להאנה שקית אבנים כזו לאור התעללותה בהאנה בשנות ילדותן והאנה מוצאת עצמה מתלבטת האם להמשיך את השרשרת.
האנה נאלצת להתמודד עם הסוד שהיא מסתירה מעצמה ומסביבתה ויוצאת למסע אישי אל עברה.
האם התנצלות יכולה לרפא פצעים ישנים?
האם יש סודות שעדיף להסתירם לעד?
האם ישנה נקודה בחיינו בה מאוחר מידי לסלוח?
האם ניתן לנקות את העבר ולזכות בעתיד חדש ונקי?
האנה מוצאת עצמה מתמודדת עם שאלות אלו ועם יכולתה לשכוח, יכולתה לסלוח ומתי, יכולתה לסלוח לבני משפחתה ובעיקר לעצמה.
זהו ספר על הדילמות הקשות בבקשת סליחה ובמחילה.
אהבתי את הרעיון הבא של דורותי – “דמיינו שהחיים הם חדר ענקי מלא בנרות. כאשר אנו נולדים, מחצית מהנרות נדלקים עם כל מעשה טוב שאנו עושים. אבל בדרך, במהלך חיינו, כמה להבות מכובות על ידי אנוכיות ואכזריות. אנחנו מדליקים חלק מהנרות ואנו מכבים חלק. בסופו של הדבר, אנחנו יכולים רק לקוות שיצרנו יותר אור בעולמנו יותר מאשר חושך”.
קראתי בנשימה.
ספר סוחף, מעורר מחשבה וקליל.
ההנאה מובטחת.

















