ביקורת ספרותית על סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים - הספריה החדשה #15 מאת יוסל בירשטיין

---

ראשית, אני מודה; סיפורים קצרים טובים ככל שיהיו, לא שואבים אותי לחוויה עוצמתית כקריאה ביצירה אחת שלמה.
לוקח לי זמן להיקשר לדמויות ולעלילה בכלל.
מאידך, שירים מרגשים אותי עד דמעות, למרות גודלם או יותר נכון, קטנותם.
ספרו של יוסל בירשטיין מורכב מסיפורים קצרים מאוד, כשלשה ארבעה עמודי-ספר בערך.
רובם מתרחשים בעיר ירושלים כשהנסיעה באוטובוס מהווה עבור המחבר את המקום לגילויים.
בשפה פשוטה לכאורה יוסל בירשטיין מתאר את חוויותיו כשומע ומתבונן בבני-אנוש שפגש ,אך גם כמספר את חייו -הוא.
אין בתיאוריו התבוננות מהצד, סקרנותו והאנושיות שניחן בה גורמים לו במספר פעמים לקחת חלק פעיל לרגע קט בחיי האדם, שזה עתה פגש .
כתיבתו של המחבר חמה, מלאה באהבת האדם על חולשותיו ושגיאותיו.
הסיפורים חכמים, ומאחורי ה"פשט" שלהם מסתתרות הרבה תובנות עמוקות.
אותי הספר ריגש- דווקא בשל מבנה הסיפורים הקצרצרים יש בו הרבה "אויר" אם יותר לי להשתמש בדימוי ציורי זה,
אותו "אויר" אפשר לי לחוות תחושה מוכרת ומרגשת כקריאתה של שירה.
מומלץ מאוד!

» ביקורות נוספות של אוהבת תכלת
» ביקורות נוספות על סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים - הספריה החדשה #15