ברונו שולץ

ברונו שולץ

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (69):
מתכוון לקרוא, ספרים שקראתי, רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, רשימה ספרים שקראתי, על המדף וממתין, צריך לקרוא, ספרים שאני צריך לקרוא, הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא, יש לי ועוד לא קראתי, רשמתי לפני, רשימת הקריאה של דרורי, רשימת הספרים שלי, ספרים שאני רוצה לקנות, מסקרנים , רוצה לקרוא, לקרוא, הספרייה העברית בברלין, ספרים שצריך לקרוא, עוד ...
1.
"חנויות קינמון" ו- "בית-המרפא בסימן שעון החול" הם שני קובצי סיפוריו של הסופר הפולני - יהודי, ברונו שולץ. זכרונות וחלומות יוצרים את חדירתו הפיוטית והמיתית שולץ לחיי ילדותו עם משפחתו בעיירה דרוהוביץ` שבפולין. סיפוריו של שולץ הם צירוף מדהים של מציאות ודמיון, הדמות העיקרית בסיפוריו היא דמות אביו של הסופר - בעל חנות בדים קטנה, שעסקיו הולכים ומתמוטטים ודעתו נטרפת עליו, האב מייבא ביציהן של ציפורים נדירות לקינון בעליית - הגג של ביתו, מאמין שיש להתייחס אל בובות חייטים כאל אנשים חיים, ופחדו האובססיבי ממקקים גורם לכך שהוא מתחיל להידמות לאחד מהם. ברונו שולץ נרצח על - ידי הנאצים ב1942 - . הוא נחשב על - ידי רבים כסופר הפולני החשוב ביותר בין שתי מלחמות העולם. בשביס זינגר כתב עליו: ``קשה לקבוע את ייחודו של ברונו שולץ, ניתן לקרוא לו סוריאליסט, סימבוליסט, אקספרסיוניסט או מודרניסט: הוא כותב לעתים כמו פרנץ קאפקא, לעתים כמו מרסל פרוסט, ולעתים הוא מצליח להגיע לעומק שאיש משניהם לא הגיע אליו``. הרישומים הרבים בספר הם איוריו של ברונו שולץ עצמו לסיפוריו, שהרי במשך שנים שימש כמורה לציור בבית - הספר התיכון המקומי בדרוהוביץ`....

2.
ספר זה מביא תרגום חדש, עכשווי ונגיש, של שני ספרי הסיפורת שהספיק ברונו שולץ לפרסם לפני שנרצח בגטו דרוהובִּיץ' בסוף 1942: 'חנויות קינמון' (1934) ו'בית-המרפא בסימן שעון-החול' (1937, אך רוב סיפוריו נכתבו לפני סיפורי קודמו). על ברונו שולץ, סופר גאון, שהסיפורת החד-פעמית, הצבעונית, הבארוקית שלו מסחררת בעוצמתה – יהודי-פולני, בנם הצעיר של סוחר-האריגים יעקב שולץ ושל הנרייטה, מורה צנוע וחסר-ביטחון לציור בתיכון העירוני המקומי – כתב לימים יצחק בשביס-זינגר (ב-1963, ביידיש, ב'פאָרווערטס'): "לא קל לסווג את שולץ. אפשר לקרוא לו סוריאליסט, סימבוליסט, אקספרסיוניסט, מודרניסט... לפעמים כתב כמו קפקא, לפעמים כמו פרוסט, ולפעמים הצליח להגיע לעומקים שאיש משניהם לא הגיע אליהם". ברונו שולץ ברא עולם בעל חוקיות יוצאת-דופן, וסיפוריו – הסובבים רובם סביב חנות האריגים המשפחתית היורדת מגדולתה, האב המשתגע ומת בשלבים, הדירה בקומה שמעל לחנות – מממשים פיסות-פיסות של עולם זה, מתאימים חומרים מן הביוגרפיה של הסופר לחוקיות של עולמו הבדוי. "חלק מקיומי", אומר אחד המתים-החיים של שולץ, "הוא להיות טפיל של מטפורות", וכמוהו גם שולץ-עצמו מפליג רחוק על גבי המטפורות "המזדמנות לו", והגבול בין מטפורה לממשות הולך ונמחק בעולמו. שולץ מתחיל בפרטים כמו-ריאליסטיים, אך כעבור רגע משתלטת אצלו ההיפרבולה כעיקרון מרכזי. וכל דימוי נעשה מועמד להתממש בעלילה, ומטפורות, וייצוגים, ותמונות הקיימות בדמיון, הופכים למציאות (כגון, אדם בעל מאפיינים כלביים מופיע ככלב ממשי; הציפורים שעל הטפטים גם מצייצות). כמעט כל דבר מושווה בהרחבה למשהו אחר, ועד מהרה הופך למשהו אחר. למי שנפגש כאן עם הפרוזה של שולץ לראשונה אנו ממליצים על כניסה הדרגתית – לדחות להמשך הקריאה את הנובלות "בובות-חייטים" ו"אביב" (העשויות להיראות סתומות בחלקן), ולפתוח בסיפורים שהם תענוג צרוף: "בית-המרפא", "נמרוד", "דוֹדוֹ", "אוגוסט", "ציפורים", "מקקים", והאחרים. לספר מצורפת אחרית-דבר מאת דויד גרוסמן....

3.
מכתבים עשויים להיות ביטויים ספונטניים של חיפוש הכותב אחר משמעות, פדות וזהות. כאלה הם מכתבי ברונו שולץ, מן הרגישים שבסופרים האירופאים-היהודים והמיוסרים שבהם. במבחר המכתבים הזה, המתפרסם כאן לראשונה בעברית בתרגומה של מרים בורנשטיין ובעריכתו של יעקב גולומב, מביע שולץ את מחשבותיו הכמוסות ביותר באופן הנוקב ביותר. מכתבים אלה היו לו עורק חיים חיוני שחיבר בין עירו הנידחת דרוהוביץ' ובין המרכזים התרבותיים והספרותיים הסוערים של פולין שבין שתי מלחמות העולם. הצורך הנואש של שולץ לזכות בהכרה ציבורית מהדהד בהם, יחד עם תחושה עזה של בדידות ותלישות קיומית. מכתבים אלה יכולים להיקרא כיצירות אמנות בפני עצמן, ויש בהם כדי להאיר באור חדש את יצירתו של שולץ על מסתריה ונבוכותיה. בספר שולבו כמה מציוריו המרהיבים ומבחר מרשימות הביקורת שכתב ופרסם. בקריאתן מתגלה שולץ כמבקר נוקב, קשוב ורגיש. לעתים קרובות, רשימותיו הביקורתיות אינן מדברות רק על היצירות שביקר, אלא משקפות בראש וראשונה את אישיותו של הכותב. שולץ חושף בהן, על פי רוב באופן לא-מודע, את אותיותיה הסמויות יותר של אישיותו ואת רזי אמנותו ואמנות חבריו. ברונו שולץ (1942-1892), מגדולי הסופרים של המאה העשרים, היה גם צייר מופתי, וטביעת ידו הייחודית ניכרת הן בכתביו והן בציוריו. יצירתו מתאפיינת בפרוזה לירית ומודרניסטית, פנטסטית לעתים, ולא אחת הוא מוזכר בנשימה אחת עם פרנץ קפקא. שני ספריו, חנויות קינמון ובית מרפא בסימן שעון החול ראו אור בפולין בשנות השלושים, ובשני תרגומים לעברית: שוקן, 1986, והקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2018. שולץ נרצח על ידי קצין נאצי בגטו שבעיר הולדתו, דרוהוביץ'. דמותו ויצירתו ממשיכות לעורר השראה עד היום, בין השאר בעיין ערך: אהבה מאת דויד גרוסמן ובאגדת ברונו ואדלה מאת אמיר גוטפרוינד, וכן ביצירות מאת סינתיה אוזיק, ג'ונתן ספרן פויר וניקול קראוס....


נתקלתי בשמו של ברונו שולץ כבר כמה פעמים בספרים של דוד גרוסמן וגם אצל סופרים אחרים! וזוהי בעצם הסיבה למה שמשך אותי לקרוא את הספר הזה. הספר א... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
קובץ של 25 סיפורים המחולקים לשני קטגוריות, האחת תחת הנושא חנויות הקינמון והשניה בית המרפא בסימן שעון החול. הסיפורים כולם קשורים זה לזה בצו... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
תרגום חדש זה כולל שני ספרים המורכבים מעשרים וחמישה סיפורים של הסופר היהודי ברונו שולץ, שנרצח בשואה ב-1942. מדובר באחת היצירות המאתגרות ביו... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הזה לא דומה לשום ספר אחר שקראתי.ועל כך בהמשך... הגעתי אליו לאחר שסיימתי קריאה חוזרת של "עיין ערך אהבה", יצירתו המפעימה של דוד גרוסמן. ה... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
אני לא משתמש בקלילות במונח כמו יצירת מופת. אבל לפעמים אין ברירה. היצירה הזו של ברונו שולץ מורכבת קודם כל ממשחק גאוני בשפה. שפה מפותלת, תזזי... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
באמת ספר שחבל על הזמן לא להעביר עליו זמן. להתחבר לטבע (וטבע האדם) מהחדר, מהתבוננות מתורגמת למילים (וכבר נאמר עליו שהוא פרוסט היהודי). ויש ל... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ