“כמו "חרב ישועות", זה עוד ספר מספרי "כריכה אדומה-אפורה" שאצלי בבית, כלומר ספרים בכריכת קרטון קשה מהתקופה שבה מעל הקרטון היו מוסיפים עוטפן צבעוני ומבריק עם תמונת הכריכה, כי זה מה שהטכנולוגיה איפשרה. מה שגרם שרובם עם השנים איבדו את הלבוש הצבעוני שלהם ונותרו עם הקרטון באפור ואדום. הם מצטופפים על אחד המדפים בביתינו ובדרך כלל אני לא קוראת בהם, משום הכריכה הלא אטרקטיבית, הדפים שכבר הצהיבו והגופן של פרנק”

“מי רצח את ארלוזורוב??? אם תקראו את הספר לבטח תדעו. הספר מספר את הסיפור של ארלוזורוב ויורד לנבכי החקירה שהתרחשה בעקבות הרצח. אבל מה שתפס אותי בספר זה בעיקר הרקע לרצח. המלחמות של הרביזיוניסטים בהסתדרות הציונית ובעקבותיה במפאי. ההסתה שהיתה מול ארלוזורוב היתה כה גדולה שהרצח היה באוויר. תקפו אותו מעל גלי האתר שבתות כחגים. דברים לא השתנו גם הרבה שנים אחרי כן. ארלוזורוב שילם בחייו לאחר שניסה להציל”

“אני אוהב מאד את שבתי טבת העתונאי, המדווח, כותב ההסיטוריה והביוגרף. לכן התפלאתי קצת לראות את הספר הזה, שכבר ממבט ראשון היה ברור שהוא קובץ סיפורים פרטי מאד, אישי והיסטורי-אישי. אהבתי לקרוא את סיפוריו הקצרים. הם "משלנו" - מספרים על אלו שבנו בתים בחולות, כשהם מלאים אמונה ולא כסף, כשהם רוצים להקים מדינה ולא לסחור בנדל"ן. אבל שבתי טבת למעשה העתיק את סיפורי העיירה היהודית של שלום עליכם לתוך תל אביב. ו”

“"שנים רבות חלפו, אך דבר אחד לא השתנה: עוז רוחם של לוחמי השריון. אני רואה את הנחישות, את אהבת הארץ ואת אומץ הלב שהיו נחלתם של דור המפקדים והחיילים שהביאו את הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, עדיין מפעמים בקרב השריונאים בני ימינו. אז כמו היום – האיכות האנושית של הלוחמים בין דופנות הפלדה מבטיחה כי ׳האדם שבטנק ינצח׳" (מתוך הקדמת הרמטכ״ל גדי איזנקוט, עמוד 12). לאחרונה יצא בהוצאה מחודשת הספר "חשופים בצ”

“כמו "חרב ישועות", זה עוד ספר מספרי "כריכה אדומה-אפורה" שאצלי בבית, כלומר ספרים בכריכת קרטון קשה מהתקופה שבה מעל הקרטון היו מוסיפים עוטפן צבעוני ומבריק עם תמונת הכריכה, כי זה מה שהטכנולוגיה איפשרה. מה שגרם שרובם עם השנים איבדו את הלבוש הצבעוני שלהם ונותרו עם הקרטון באפור ואדום. הם מצטופפים על אחד המדפים בביתינו ובדרך כלל אני לא קוראת בהם, משום הכריכה הלא אטרקטיבית, הדפים שכבר הצהיבו והגופן של פרנק”

“מי רצח את ארלוזורוב??? אם תקראו את הספר לבטח תדעו. הספר מספר את הסיפור של ארלוזורוב ויורד לנבכי החקירה שהתרחשה בעקבות הרצח. אבל מה שתפס אותי בספר זה בעיקר הרקע לרצח. המלחמות של הרביזיוניסטים בהסתדרות הציונית ובעקבותיה במפאי. ההסתה שהיתה מול ארלוזורוב היתה כה גדולה שהרצח היה באוויר. תקפו אותו מעל גלי האתר שבתות כחגים. דברים לא השתנו גם הרבה שנים אחרי כן. ארלוזורוב שילם בחייו לאחר שניסה להציל”

“אני אוהב מאד את שבתי טבת העתונאי, המדווח, כותב ההסיטוריה והביוגרף. לכן התפלאתי קצת לראות את הספר הזה, שכבר ממבט ראשון היה ברור שהוא קובץ סיפורים פרטי מאד, אישי והיסטורי-אישי. אהבתי לקרוא את סיפוריו הקצרים. הם "משלנו" - מספרים על אלו שבנו בתים בחולות, כשהם מלאים אמונה ולא כסף, כשהם רוצים להקים מדינה ולא לסחור בנדל"ן. אבל שבתי טבת למעשה העתיק את סיפורי העיירה היהודית של שלום עליכם לתוך תל אביב. ו”

“"שנים רבות חלפו, אך דבר אחד לא השתנה: עוז רוחם של לוחמי השריון. אני רואה את הנחישות, את אהבת הארץ ואת אומץ הלב שהיו נחלתם של דור המפקדים והחיילים שהביאו את הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, עדיין מפעמים בקרב השריונאים בני ימינו. אז כמו היום – האיכות האנושית של הלוחמים בין דופנות הפלדה מבטיחה כי ׳האדם שבטנק ינצח׳" (מתוך הקדמת הרמטכ״ל גדי איזנקוט, עמוד 12). לאחרונה יצא בהוצאה מחודשת הספר "חשופים בצ”