ביקורת ספרותית על רשימת המשאלות - פרוזה # מאת לורי נלסון ספילמן
ספר בסדר

---

החורף של 1992 היה קר וגשום במיוחד.
בורכתי בו לראשונה בתינוקת עגלגלה.
בת 32 הפכתי להיות אם.
חופשת הלידה הקצרה עברה בטיפול בקטנטנה ובצפיה ב"מענג" של אותם הימים -מכשיר הטלויזיה...
היתה זו התקופה של ראשית עידן הכבלים בארצינו, והאצבע קפצה בין הערוצים שוב ושוב...
לרוב צפיתי בערוץ MTV . לעיתים רקדתי עם התינוקת, גאה במורשת המוסיקאלית שאני מנחילה לה .
באחד מאותם ימים גילתי את הסדרה "צעירים חסרי מנוח" או כפי שבעתיד יהיה מי שיכנה אותה"צעירים חסרי מוח".
מאותו פרק שבו בראד, אחד הגיבורים בעל המראה הספרדי נכלא ע"י המאהבת האובססיבית שלו, הפכתי גם אני לאובססיבית.
הסדרה ריתקה אותי, והדמויות הפכו להיות בנות -בית בסלון ביתי.
במשך כשש שנים עקבתי באדיקות אחר הסדרה .
בהמשך התענגתי לצפות בסדרה עם בנותיי שגדלו בין פרק לפרק... בעצם, היה זה "זמן-איכות" עבורנו.
הקשר החזק ביני ובין הסדרה הסתיים במפתיע כשבישראל הוחלט להפסיק את שידורה.
בכנות, השוק היה נוראי אך גם על משבר זה התגברנו...

לזכותי עליי לציין שהייתי מודעת שהתסריט הזוי לחלוטין,ובכל זאת התמכרתי לצפיה בסדרה.
להערכתי הטעם התרבותי שלי אינו כה רדוד, בכל זאת ,מאוד אהבתי את הסידרה, ,השחקנים שיחקו בה נפלא, וויקטור ניקי שרון וכל השאר, היו דמויות שחשתי קרבה רבה במחיצתן...

כל השיתוף של חוויותי אלו מאותן השנים מתייחס לספר "רשימת המשאלות" .
הספר הזוי לחלוטין, "אופרת סבון", ה"רומן הרומנטי",סרט "קיטש" כל מה שאולי נחשב כאומנויות נחותות-מה,אבל השורה התחתונה:מעניין, ונקרא בנשימה עצורה, לי הוא נדמה כסרט שכתבו אותו לספר.
התובנות שבו, נו איך להגדירן, אופטימיות להחריד ובלתי מציאותיות בעליל,ילדותיות עד אימה, ובכל זאת, אם מישהו יושפע וירשום רשימת משאלות פרטית וינסה ליישמה לאורך חייו, דיינו.

» ביקורות נוספות של אוהבת תכלת
» ביקורות נוספות על רשימת המשאלות - פרוזה #