ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 בפברואר, 2023
ע"י משה
ע"י משה
ספר ראשון של בירשטיין (1920-2003) שאני קורא, לוקח מספר סיפורים עד שמצליחים להכנס לראש שלו ולהבין את ייחודו. הסיפורים מאוד קצרים, לכל היותר 4-5 עמודים.
בירשטיין כותב מהחיים, כל חוויה, ארוע, שיחה הוא נושא לסיפור. תוך כדי הסיפורים אפשר ללמוד את האוטוביוגרפיה של המחבר החל מילדותו בגולה בעיירה היהודית הפולנית עד גיל 17, לאחר מכן חייו באוסטרליה לשם נשלח כדי לחפש פרנסה ובכוונה שיוכל להביא לשם את כל המשפחה, רק שלצערנו המשפחה כולה נספתה בשואה. ב-1950 עלה ארצה עם משפחתו והתיישב בקיבוץ גבת שם עבד כרועה צאן במשך 11 שנים, דבר שהשפיע מאוד על חייו ואין כמעט סיפור שהדבר לא מוזכר בו בצורה זו או אחרת. ב-1982 עבר להתגורר בירושלים, בה מתרחשים רבים מסיפוריו.
רוב ספריו יצאו בהוצאת הספריה החדשה ומנחם פרי עורך הסדרה כתב עליו: "הוא בעיני אחד משלושת-ארבעת-חמשת הסופרים היהודים הגדולים במאה העשרים, ואני מדבר על סדר גודל של קפקא ועגנון. יש לו יתרונות עליהם כמו שלהם יש יתרונות עליו".
יוסל בירשטיין זכה להערכה בישראל ובארצות אחרות, במיוחד בסין. ספריו זכו בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש, ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.
נחזור למה מיחד את סיפוריו. בשביל בירשטיין כל ארוע שהתרחש בחייו, אם זה מפגש עם חבר, מחשבה שבאה בעקבות ארוע, טיול, עבודה הם סיבה לכתוב סיפור. מאפיין מרכזי בסיפוריו הוא איסוף מספר אירועים שארעו לו בתקופות חיים שונות ובמקומות שונים ולארוג מהם סיפור משותף תוך כדי שימוש בהומור יידי חד ועדין עד שלעיתים מפספסים אותו. כתיבתו מאוד בסיסית ופשוטה, אך מאחוריה יש עומק ומחשבה הדורשים מחשבה מהקורא. רצון המחבר לאגד ארועים וחוויות מחייו לסיפור אחד מורגש כחוט השני בכל הסיפורים. רבים מהסיפורים מכילים משפט מחץ בסופם המאחד ומחבר את כל החוויות שבסיפור לכדי משהו משותף ואז הכל ברור יותר.
ספר זה מכיל בלמעלה ממחציתו סיפורים המבוססים על חוויותיו של המחבר מנסיעותיו באוטובוס ברחובות ירושלים. כל נסיעה היא מפגש עם אנשים, לעיתים אין כלל מפגש מילולי אלא מחשבות שרצות בראשו של המחבר שבאות כתוצאה מהעובדה שראה אדם כזה או אחר, וזה ישר מזכיר לו התנסויות מן העבר אותם יוסל אורג בכשרון לתוך הסיפור.
סיפורים מהחיים ודמיון פורה כדי לאחד אותם ליצירה ספרותית.
לא יודע אם אני מסכים עם מנחם פרי שמשווה אותו לעגנון, אבל בהחלט אקרא עוד מספריו בהמשך.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
משה
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
זאבי תודה לתיקון.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
סקירה יפה סנטו, תודה לך.
כתבת ״ רוב ספריו יצאו בהוצאת הספריה החדשה ויעקב פרי עורך הסדרה כתב עליו:״ צ״ל מנחם פרי, כפי שציינת נכון בהמשך הסקירה. |
|
|
משה
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אברש אכן כתיבתו של בירשטיין עדינה ומלאת חן, הוא משהו אחר בסגנון כתיבתו.
|
|
|
משה
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
עמיחי, מסכים.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
סנטו, סקירה טובה.
אני חושב שבירשטיין הוא יוצא דופן בנוף הספרותי שבארץ, ולדעתי מצליח להפיח חיים גם במאורעות היום-יום, למשוח את התמונה החד-גונית והמוכרת של חיי שגרה בקווים עדינים שמוסיפים לווית חן לתיאור הדברים.
גם אני נהניתי מהספר, וכמוך נוטה לחשוב שאין עניין להשוות בין בירשטיין ועגנון. מאד מסכים לדבריו של עמיחי בהקשר של פרי וכבר הרבה זמן עושה לעצמי מנהג שלא לקרוא את דבריו על אחורי הכריכה, מלומדים ככל שיהיו. |
|
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-8 חודשים)
ללא קשר לבירשטיין שכבודו במקומו מונח, הסופרלטיבים של פרי הם זיוף של מוכר שמנסה למכור כמה שיותר ממרכולתו.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
