ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 4 בפברואר, 2014
ע"י מתלמד
ע"י מתלמד
בואו נאמר את האמת. יש לא מעט פלצנות בכל פעם שמראיינים ומרואיינים מספרים לנו על הכתיבה כמשהו מיסטי, גבוה, אומנותי, הזקוק להשראה, מוזה, ואפילו חשיש. אז בואו נכבה רגע את הרדיו, נסיט את מוסף הספרים ונסתכל אחד לשני בעיניים ונדבר ברור: בחייך, מה השטויות האלו. ספרות יפה, היא פונקציה של הרבה דמיון, קצת שנינות ועוד קצת יכולת הגשה.
לא פעם חמקה מחשבה מתנשאת למוחי שבזה לחכמי המאה ה-18 וה-19, שחשבו שלכתוב זאת חכמה גדולה. הם היו צריכים לחיות בזמננו, לפתוח פייסבוק ולראות כמה טוב יודעים ההמונים לכתוב. כמה משפטים וסטטוסים שנונים וטובים מוציאים עורכי-דין, רואי חשבון, ואפילו חנוונים וקוסמטיקאים. הם היו מתפלצים כנראה, לקרוא מילים עמוקות וחדות של בחורות ונשים שאין להן חכמה אלא בפלך. יתכן שהם היו קולטים, כמה הם הגזימו בחשיבותם של הסופרים ובגאונותם.
בסך הכל משפט שעשוי טוב, סחט מבעליו הרבה מחשבה ודיוק. המילים היו שם, אבל החוכמה הייתה לערבב אותן, לפזר ולחבר מחדש. זו, פחות או יותר, כל תורת הספרות כולה. מכאן ואילך קצת פלצנות.
כך סברתי עד השבוע האחרון. ועכשיו, אני מבקש להגביר את הרדיו, ולהחזיר את הכבוד למוסף הספרים ולד"ר המתפלספים.
לא יודע, קראתי עוד ספר, ממש לא ציפיתי למשהו מיוחד. אבל זה קרה. היה שם מיסטיקה. ועוד איך היה. משהו שם דיבר מעבר למילים, היו שם קולות שנשמעו מבין השורות. הסיפורים שם ממש רקדו ברחובות ירושלים. זה משהו אחר. עדיין אינני יודע לדרג, אם לטוב או למוטב, אבל במפורש מדובר במשהו החמקמק הזה שמנחם פרי אוהב למלאות בו כריכות של ספרים.
עוד משהו שקרא לי בעקבות ספרו של יוסל בירשטיין. המחשבה על 'ספרות יהודית'. כבר מזמן חשבתי, שאין דבר כזה. אם ישנו, הוא קיים בספרות חז"ל ובספרות שבחי הצדיקים. מה כבר יכול להיות הבדל בין כותב יהודי, לבין סקנדינבי. אם לא נקח בחשבון את המקום ואת התרבות.
כשקראתי את בירשטיין, ברור לי שיש ספרות יהודית. ברור לי שהיא אחרת. וברור לי ששום דבר כבר לא יהיה ברור לי.
אז אם אתם מחפשים גאונות, אל תגידו שלא אמרתי.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
יופי של ביקורת, יוסל בירנשטין הוא מספר טבעי שיונק מהמסורת מספרי הסיפורים היהודית - מסורת נפלאה של עצב וצחוק השלובים יחדיו.
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
מחפשים, ושמחים שאמרת.
העלית שתי סוגיות מעוררות מחשבה. הקסם שבספרות. קיים גם לעיתים בפייסבוק, חמקמק, מעורר קנאה, קשה להגדרה, נדיר, כי סטטוס טוב הוא עדיין לא סיפור או רומן. כנראה שגאוניות זה משהו שצריך להיתקל בו ואז יודעים.
לגבי ספרות יהודית, אני לא מומחית גדולה אבל קופצים לי לראש עגנון, איסאק באבל וניקול קראוס. אבל, לרוב אני חושבת במונחים של ספרות עברית מול ספרות זרה. |
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
אם הבנת שזו. גאונות אז מצאת לך אוצר יקר ערך
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
תענוג של ביקורת =)
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
מקסים:) בטח שקיימת ספרות יהודית, אנחנו עמוסים כאן בספרות זרה
ונראה לי שתמיד אנחנו במיוחד אנחנו יכולים להבחין. זה שונה למרות שקשה להסביר את העניין.
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מצויינת.
אין לי ספק שיש ספרות יהודית, השונה בתכלית מספרות אמריקאית, סקנדינבית, לטינית ואחרות (השונות גם הן זו מזו). יחד עם זאת אין לי ספק שגם במה שאמרת בפיסקה השניה, יש בהחלט משהו...
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת