הביקורת נכתבה ביום שני, 30 במאי, 2016
ע"י אליאב
ע"י אליאב
למרות שאני משתדל להגיע לקראת ספר נקי מדעות מוקדמות, בספר הספציפי הזה אין חפות מנגיעות פוליטיות שמתקשרות למדינה המטורפת הזאת. 1984 הפך למושג שגור בכל פה כסמל לשיא הטוטליטריות בחברה האנושית, בה אינטרס פוליטי ציני של אדם אחד מחלחל בדרכים אפלות בחברה ומשתלט עליה עד לביטול מחשבות מנוגדות. העלילה עצמה, מאורעותיו של וילסון, אינה מה שגורמת לספר להיות מוזכר שוב ושוב, כי אם נקודת הפתיחה הדיסטופית המתוארת באקספוזיציה.המחשבה על עולם בו כולם כלי-שרת ולא אינדיבידואלים בשום צורה מזעזעת, ולכן אני מודה שקשה להתנתק מזה במהלך הקריאה ולזרום עם הסיפור עצמו.
אני לא חושב שאנחנו הולכים לכיוון של משטר טוטילטרי, וממש לא לקראת מחוזות פאשיסטים מובהקים. אבל הספר הצית בי את האבסורד שבכפיית מחשבותיך שלך על אדם אחר, שהרי זה ביטולו ונסיון להשתלט עליו, לא פחות. זהו קו הגבול של שיטת הדמוקרטיה; שערך השיוויון מבטל את זכות החירות. דווקא עכשיו, צריך להתאמץ יותר בהכלה של דעת אחר.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
עדיין תועה בחשיכה.
|
|
|
אליאב
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
ועכשיו?
|
|
|
אליאב
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
אני אערוך מחדש
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
איבדתי אותך באמצע.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
