ביקורת ספרותית על 1984 - ספריה לעם #154 מאת ג'ורג' אורוול
ספר מעולה

---

את העמודים הראשונים של הספר קראתי לאט והסתגלתי לאט לעולם. הדבר הראשון שתפס אותי היה הנספח המתאר את עקרונות שיחדש, זה שהספר מפנה אותך אליו בעמודים הראשונים של הספר, ממש בפרק הראשון. הוא בעיקר הרשים אותי נורא והכין את הקרקע לעולם שברא הסופר.
העניין המעניין הוא, שבזמן שקראתי את הספר בכל פרק הערכתי עוד את היכולות של הסופר ואת המסרים המדויקים והמרתקים שהוא מעביר. התייחסתי לספר כאל מופת של כתיבה במהלך כל הקריאה שלי בו בלי הפסקה. אבל כשסיימתי אותו, אחרי שקראתי את החלק השלישי, הבנתי שבאיזו דרך לא הערכתי אותו על מה שהוא. במהלך החלק הזה גיליתי ספר אמיתי הרבה יותר ממה שהיה בעיני לפני, ולא ידעתי שאני עוד יכול להעריך אותו יותר משהערכתי. דיכא אותי עד כמה התרחשות העלילה שבמהלך כל הספר הכינו אותנו לבואה בפירוש והייתה צפויה למדיי, הדרך שבה היא התרחשה בכל זאת הייתה שונה מכל מה שחשבתי שהיא תהיה ושינתה את הפרספקטיבה שלי על הספר. והעניין הוא לא הטוויסטים העלילתיים נטו, שהיו צפויים-לא צפויים, הטוויסט הכי גדול הוא העלילה שעדיין הצליחה להפתיע אותי בעומק חדש.
נתתי לעצמי הרבה זמן למחשבה במהלך כל הקריאה של הספר והייתי עוצר וחושב הרבה, אבל את החלק השלישי קראתי מהר מאוד ורק בסוף עצרתי לחשוב עליו. עכשיו אני חוזר לקרוא קטעים קטעים ומתעמק יותר עם הזמן. כל שיחה וכל אמרה עמוקה ומשמעותית.
את התקציר של הספר קראתי הרבה לפני שקראתי את הספר עצמו, כמה שנים למען האמת. אולי הוא אחת הסיבות למה הספר הפתיע אותי כל כך בסופו ובהתגלמות האמיתית שלו. לא יודע, אולי. אני לא ממש מסתדר עם תקצירים ועם זה לא במיוחד. כנראה שהייתי צריך לקרוא אותו נקי כאשר כל מה שאני יודע עליו הוא מספר השנה שבה הוא מתרחש, ואז לגלות בתחילתו שכמו כל שאר הפרטים, גם הוא לא וודאי. ככה בסוף הייתי נשאר בלי כלום.

» ביקורות נוספות של שרעבי
» ביקורות נוספות על 1984 - ספריה לעם #154