ביקורת ספרותית על אינקרסרון - אינקַרסֶרון #1 מאת קתרין פישר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 26 באפריל, 2016
ע"י נשר בדולח


את הספר פגשתי לראשונה בדוכן ספרי יד שנייה. מכל הספרים שהיו שם, והיו שם הרבה, קלטתי דווקא אותו. הרמתי אותו ובחנתי את הכריכה הכחולה כהה שלו, עם המפתח התכול. אין ספק שמפתחות סקרנו אותי.
הפכתי אותו וקראתי את התקציר.
"תארו לעצמכם כלא עצום עד כדי כך, שמלבד אינסוף תאים ומסדרונות יש בו גם יערות, ערים ואוקיינוסים. פין הוא אסיר בכלא הזה." כבר נשמע מצויין.
"תארו לעצמכם ממלכה מהמאה ה-17, שמערכת מחשבים חכמה שולטת בה. קלודיה היא נערה שחיה בעולם הזה." זה נהיה טוב יותר מרגע לרגע.
"הוא בפנים. היא בחוץ.
אבל שניהם כלואים.
ברוכים הבאים לאינקרסרון."
התקציר הזה שבה אותי. בהתחשב בניסיון רב השנים שלי עם תקצירים, הופתעתי לקראות תקציר כל כך איכותי ולא מאכזב כמו האחרים. התקציר הזה היה פשוט מצויין, מסתורי, לא מובן במלואו, המבנה שלו היה נהדר. מקבילות שכזו בין שני עולמות שעוד לא יצא לי לפגוש בספרים אחרים דומים להם. הניסוח היה נהדר, וידעתי שאני מחזיקה בידיים שלי ספר לא רגיל.
פתחתי את העמוד הראשון.
"מי ידע למפות את מרחבי אינקרסרון?
את תאיו, מנהרותיו, תהומותיו?
רק אדם שידע חירות בחייו
ידע לזהות את כלאו, מרחביו, ממדיו."
הספר עם התקציר יוצא הדופן הזה פותח בקטע של שירה. "שירת סאפיק," נכתב שם. אני חושבת שברגע הזה התאהבתי באופן רשמי.
כשאמא שלי יצאה מהחנות מאחורי הדוכן, ישר שאלתי אם תוכל לקנות לי אותו. אבל היא מיהרה באותו הרגע והבטיחה שתביא לי מהספרייה. אני מודה שהתאכזבתי, והיה לי קשה להחזיר את הספר חזרה למקומו. רציתי עוד ממנו.
הוא לא עזב אותי ימים לאחר מכן. חשבתי עליו. נזכרתי בו. הרהרתי במה שקראתי. וידעתי שאני ממש חייבת לקרוא את הספר הזה.
אחרי המון זמן מאז, כנראה יותר מחודש, השגתי סוף סוף את הספר. הצלחתי למצוא עותק מתחבא בספרייה, ומיד אחרי שקראתי את התקציר היפה שלו שוב התחלתי לקרוא.
בתוך לא יותר מיומיים סיימתי אותו עם דמעות בעיניים. למה? לא כי הספר עצוב, מרגש או נוגע במיוחד. לא כי דמות שאהבתי מתה ולא כי הסוף היה כל כך מרגש.
פשוט הוא היה מסוג הספרים המאוד נדירים האלה שעצוב לסיים אותם, שאתה רק רוצה עוד ועוד מהם. שהיית נותן הכל כדי לקרוא אותם שוב, בפעם הראשונה. אין לכם מושג איך שמחתי כשגיליתי שיש לו ספר שני.
פין הוא אסיר בכלא ושמו אינקרסרון, אותו בנו חכמי הדור הקודם. הוא כלא חכם שמתוכנן להגן על האסירים בכוחות עצמו, לדאוג לכל צרכיהם ולהתחזק בעצמו, לבנות תאים חדשים ומקומות חדשים. הוא היה כל כך גדול, שבעיני כולם לא היה חוץ. הוא היה כל העולם שהכירו.
קלודיה היא נסיכה בממלכה שמערכת מתוחכמת שולטת בה ועוצרת את הזמן מלחלוף. נהוג שם נוהל תקופתי שעל פיו הממלכה מחויבת להתנהל. קלודיה היא בתו של סוהר אינקרסרון, ולמרות זאת אינה יודעת היכן אינקרסרון קיים, כמו הממלכה כולה.
חפץ יוצא דופן שמוצאת קלודיה מאפשר לה לתקשר עם פין שבכלא, ומאותו הרגע העניינים מתחילים רק להסתבך, בכלא ובממלכה.
הסיפור עצמו נהדר. הוא מאוד יוצא דופן וחדשני, לא מעתיק כמו הרבה ספרים שיצאו לאחרונה. למרות שמדובר בעולם עידני, הסופרת לוקחת אותו למקום אחר לגמרי ומפתיעה לכל אורך הסיפור, לא היה דבר שצפיתי מראש.
מלבד זאת, הכתיבה פשוט מדהימה. מסוג הספרים האלה שגורמים לי לחייך ולרצות לומר לסופרת, "כל הכבוד לך. באמת כל הכבוד." כי הכתיבה פשוט נפלאה, היא כל כך זורמת ויוצאת דופן. אין ספק שהסופרת יודעת לבנות מתח היטב, להגיע לליבו של הקורא ולגרום לו להזדהות. התיאורים היו טובים כל כך, לא יותר מדי מהם ולא מעט מדי. אין ספק שזה הספר שכתוב הכי טוב שקראתי מעולם.
הדמויות שקתרין פישר יצרה היו כל כך מיוחדות. כל דמות נבנתה בקפידה והייתה שונה מהאחרת. קווי האופי היו ברורים מאוד אבל לא מוגזמים. לכל דמות הייתה הייחודיות שלה, לא הייתה דמות דומה לאחרת. אפילו הדמות ה"רעה" כביכול בסיפור קיבלה עידון מיוחד ואפיון שונה משאר הספרים.
דמות אחת שהקסימה אותי במיוחד היתה סאפיק, שבכלל לא חלק מהעלילה. הוא האדם היחיד שברח מהכלא, האיש עם הכנפיים, האגדה. השם שבחרה לו הסופרת מיוחד ויוצא דופן.
בנוסף לכל המעלות שציינתי, בכל תחילת פרק הופיע קטע. פעם היה זה קטע מהיומן של אחד מהחכמים שבנו את הכלא, פעם היה שירתו של האדם היחיד שברח מהכלא, סאפיק, יומנים ואגדות של דמויות שקדמו לעלילה. באמצעותם הסופר בעצם בנתה את העלילה, נתנה לקורא להבין את מה שקדם לאירועים בספר.
לסיכום, ספר מצויין. כתיבה נהדרת וייחודית שלא פגשתי בשום ספר אחר. העלילה חדשנית ומיוחדת, הסיפור אפוף מתח ומסתורין לאורכו של הספר כולו. דמויות מיוחדות ויוצאות דופן עם קווי אופי שונים וברורים, שאפשר להתחבר לכל אחת מהן.
אני לא חושבת שהצלחתי להעביר את התחושות שלי לגבי הספר בביקורת הזו, עד כמה אני מוקסמת ממנו ואוהבת אותו, יותר מכל ספר שקראתי אי פעם.
לכן אסיים בקטע משירת סאפיק שהופיע בספר, שאולי יעזור להבין, אפילו קצת, כמה הספר הזה יפהפה ומיוחד.

"אוזניים לכותל,
הדלתות רואות,
קולות לעצים.
חיות משקרות.
הישמר מהגשם,
הישמר מהשלג,
הישמר מהאדם.
הידע הוא רק אשליה."
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נשר בדולח (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה לכן מומו וסנואי (:
snow fox (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
ביקורת מעולה. עוד מעט אקרא את השני :) (אם כי יש לי יותר מידי ספרים כך שזה קשה)
מוּמוּ (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
ביקורת ממש ממש טובה! גם אני אהבתי אותו, ויש לי את שני הספרים בבית.
וכן, הצלחת להבהיר את רגשותייך בקשר לספר ><
נשר בדולח (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה לכולם (:
אני חושבת שכדאי לתת לו עוד הזדמנות. מה כבר יש להפסיד? XD
משוררונת:) (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
כי בעקבות דיבורים על אינקרסרון...
ביקורת מדהימה!

למה יש אנשים שכותבים כל כך טובב?!
כן, כמוך.

והספר באמת מדהים ><
גלית (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
אהבתי את הבקורת את הספר לא כל כך , אם כי קראתי עד הסוף לא ממש דחוף לי לקרוא את השני, אני לא מוצאת בו מקוריות יתרה או איפיון דמויות יוצא דופן אבל העיקר שאת נהנית.
ישנוני (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
ביקורת מעולה, ספר נחמד
greek princess (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
הספר הוא משגע וספר ההמשך הרבה יותר טוב. ביקורת טובה
BookLover (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
ביקורת יפה. לפני שנתיים בערך ניסיתי לקרוא אותו והוא ממש שיעמם אותי, אבל אני רוצה לתת לו בקרוב עוד הזדמנות.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ