ביקורת ספרותית על חברות בפיג'מות מאת ג'קלין ווילסון
ספר טוב

---

לפני הכל, אני גאה בעצמי. אני גאה בעצמי הילדה שקראה ספרים טובים, ואני גאה בעצמי של היום שיודעת שזו גאווה לקרוא ספרים טובים ולכתוב עליהם ולאהוב אותם גם אם הם נראים תינוקיים.
הלאה.

הנה לפנינו ספר נהדר מתחילתו ועד סופו. ספר בנוי היטב, ספר עם מסרים טובים ולא מתחנחנים, ספר שרומז בעדינות בעדינות מה הוא רוצה לומר, אבל לא מתבייש לומר.
ספר עם התחלה ואמצע וסוף ותמה מרכזית ותקווה ורצון והבנה. המון הבנה.
ספר עם מציאות מורכבת וגיבורה שקל לנו להזדהות איתה, רשעה שכיף לנו לשנוא וגיבורה משנית שאנחנו כולם מקווים בלב להיות החברה הכי טובה שלה.
ספר על ילדות שלא עושות מה שבא להן; שרוצות להיות כוכבות פופ ולהתאפר אבל מכירות בעובדה שיש גבולות ואמא לא תרשה להן לעשות עגילים עד גיל 16;
ספר שמדבר על התמודדות באחאות לילד בעל צרכים מיוחדים. על אהבה ושנאה ומה שביניהן.
כי הרי לא קל ולא כיף להיות אחים,
ומאוד מאוד קשה למצוא חברים ואת המקום שלך ביניהם,
ואבוי למי ששכח את התקווה הכמוסה בסימנים קטנים של חברות או במחווה של אמא,
למי ששכח את השנאה היוקדת שמזמן שכחנו,
שנתן להשוואות חברתיות וחששות מ... (להיראות ילדותי או קטן או לא מספיק מתוחכם או) לנזול מזכרונו.

וואו. זה היה הכי מבוגר, מתוחכם ומנתח ספרותית שלי. אני צריכה להתבייש.

תראו, זה ספר מנחם. ספר שמח ואופטימי, ספר שלם.
אולי זאת ההגדרה. בסיום שלו אני מרגישה שזו היתה יצירה מלאה.

ג'קלין ווילסון בכללי עוסקת בנושאים של חריגות. חברתית, משפחתית, פיזית ועוד ועוד. והיא לא מדברת רק על החריג אלא גם על הסביבה שלו. על היכולת להכיל אותו, על הקשיים והדברים המורכבים אבל גם על הטובים.

לא אתיימר להבין כלום בחינוך או בקבלת אחרים או בכיתה ג'. אבל טוב לדעת שיש אנשים שכן מבינים.

» ביקורות נוספות של האופה בתלתלים
» ביקורות נוספות על חברות בפיג'מות