ביקורת ספרותית על סיפור הכיסוי הכפול של אימא שלי מאת נתן שחם
ספר טוב

---

המחבר כבן 90 כיום חוזר לתל -אביב של שנות ילדותו במחצית הראשונה של המאה הקודמת. מטרת כתיבת הספר הייתה כלשונו:"להציב יד לאמי",סביב דמותה ופענוחה .
מסיפורים שונים ומגוונים אודות אביו אליעזר שטינמן שהיה יד ימינו של ביאליק,חבר קרוב של שלונסקי,ועורך עיתון ספרותי בשם "כתבים" שלמעשה היו מהות חייו. "כתובים" נוסד ביזמת ח"ן ביאליק ונערך בידי אליעזר שטיינמן; לאחר זמן הצטרף אל מלאכת העריכה אברהם שלונסקי. "כתובים" שימש כבטאונה של אגודת הסופרים העבריים ופרסמו בו מיצירותיהם: אשר ברש, יעקב פיכמן, אביגדור המאירי, אברהם שלונסקי, אסתר ראב, נתן אלתרמן, אברהם חלפי ואחרים.
וכן דמותו של אחיו הגדול דוד שחם הסופר שעיצב את דמותו ואישיותו.

הספר הזה נכתב על אמו של הסופר ורדה לבית בריסמן, ששמה יצא למרחוק כגננת.
המחבר מספר כי החליט לכתוב ספר על אמו משום שקיימת טעות בקרב דור הבנים שסוברים שקוראים בהוריהם כספר פתוח ורק אחרי מות ההורים מתברר להם כמה מעט ידעו על האנשים הקרובים להם ביותר. שחם כותב:"אני חושד בעצמי שבספר הזה ביקשתי לעשות תיקוני עריכה מאוחרים כדי לתרץ את העובדה שכנראה לא הכרתי את האישה שהביאה אותי לעולם ושאהבה אותי גם כאשר לא הייתי ראוי לאהבתה".

לשחם היה מעט מאוד חומר גולמי לכתיבת הספר רק כמה מכתבים וקומץ תמונות,ואלמלא רצונו לכתוב את הספר לא היה מתוודע לפער הדימוי של אמו כאשה רגשנית ורכה
ועל קורותיה וסיפוריה אודות ילדותה ונעוריה ,לבין הדמות האמיתית , שלאחר מותה הסתבר למחבר כי הדמות והסיפורים שנצרבו בזיכרונו אינם תואמים.

הספר כתוב באהבה וברגישות על האם מבלי להיות רגשני מידי ,העלילה סוחפת והספר נקרא במהירות.


אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?
בַּחֹשֶׁךְ בָּאת וּבַחֹשֶׁךְ תֵּלֵכִי;
עָצְבֵּךְ וּמְשׂוֹשֵׂךְ, שִׂבְרֵךְ מַאֲוַיָּיִךְ
יִוָּלְדוּ קִרְבֵּךְ, יִתַּמּוּ תּוֹכֵכִי.
יל"ג גורדון,"קוצו של יוד".

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על סיפור הכיסוי הכפול של אימא שלי