ביקורת ספרותית על נפץ אותי - נפץ אותי #1 מאת טהרה מאפי
בזבוז של זמן

---

*ביקורת זו תכיל ספוליירים קלים אבל תאמינו לי שזה לא צריך להיות משנה לכם כי הספר הזה הוא ממש גרוע*

נפץ אותי מספר על ג'ולייט שיש לה כוח מיוחד מאוד שהוא שהיא יכולה להרוג אנשים בעזרת המגע שלה.

עד לפה נשמע ממש מעניין.

אז זהו שלא.

הספר הזה כל כך מלא בקלישאות משעממות בתיאורים מעצבנים דרמטים ומהכתיבה הכי מפגרת מעצבנת שקיימת בעולם.

זה לא מקורי לעשות את החיתוך הזה בכל משפט שני זה סתם הורס את הרצף של הקריאה וזה שיגע אותי ברמות. וזה הדבר היחיד שמקורי בספר הזה.

אז ג'ולייט היא הגיבורה של הסיפור וברור שהיא תהייה הנערה הכי יפה שקיימת עם עניים ירוקות כחולות ואפילו שהיא הייתה בבידוד במשך מלא זמן היא עדיין נראית כל כך יפה.

וכמובן שיכניסו לה לתא מישהו חתיך בגיל שלה שגם הוא עם עיניים כחולות משגעות ואוי איזה הפתעה הם מכירים אחד את השני מבית הספר, וכל אחד מהם עקב אחרי השני והיו מאוהב בו בסתר! אפילו שלא היו בניהם שום מגע או שיחה. והם מאוהבים אחד בשני גם עכשיו אפילו שהם לא נפגשו במשך ארבע שנים הם עדיין זוכרים אחד את השני ואדם (שהוא זה שבתא איתה) מוכן לעשות הכל למענה. -,-

ומה שהכי עצבן בספר הוא התיאורים הכל כך דרמטים.
כל דבר קטן שקורה ג'ולייט מתארת במשך פסקה שלמה דברים כל כך מפגרים.
הנה לכם דוגמא:

"אני שונאת את האדישות הנרפית של שמש שעסוקה כל כך העצמה שהיא לא שמה לב לשעות האינסופיות שאנחנו שוהים בנוכחותה"

מה זה בכלל אומר ואיך זה קשור לסיפור?

הציטוט כמובן גם ממשיך לירח ועל כמה שהוא חבר נאמן בניגוד לשמש ועוד כל מיני שטויות בסגנון, אבל אני יחסוך לכם לקרוא את השיעמום הזה.

יש עוד הרבה תיאורים בסגנון שפשוט כל כך חסרי הגיון שאין לי מושג מה חשבה לעצמה הסופרת שהיא כתבה אותם.

הסופרת בטח חשבה שאם היא תכניס כמה מטאפורות שלא קשורות בכלל לסיפור קוראים תמימים יחשבו שיש בכלל משמעות לסיפור הזה

יש אפילו עמוד שלם שכתוב בו "אני לא מטורפת " זה פשוט נורא.

ויש את וורנר (הרע של הסיפור) שגולייט כמובן שונאת ורוצה להרוג אותה מהרגע הראשון אפילו שאין לה ממש סיבה.

ויש חלק שבו וורנר רוצה שגולייט תיגע ב וגולייט - שחופרת כל הספר כמה שהיא הייתה רוצה להכאיב לו מסרבת מאיזושהי סיבה לגעת בו מה שממש לא הגיוני אבל רוב הספר מלא בדברים לא הגיוניים.

וברור שהוא גם יהיה חתיך עם עיניים ירוקות מדהימות והוא יהיה גם מאוהב בה בטירוף כי איך אפשר שלא?

ואדם (שלבסוף נהיה החבר שלה) יכול (יחד עם וורנר) להיות היחיד שיכול לגעת בא בלי להפגע ואין שום סיבה שאומרת למה ובמקרה שניהם מאוהבים בה ובמקרה זה יוצר את המשולש האהבה שכל ספר קלישאתי צריך.



הספר הזה כל כך גרוע שבאמת אין לי מושג למה החליטו לתרגם אותו.
במשך כל הסיפור אין טיפת פואנטה או משהו מקורי או קלישאתי ברמות שבא להקיא.

אני חושבת שהספר הזה מזלזל באינטלגנציה של בני נוער והוא באמת בזבוז של זמן.

» ביקורות נוספות של אנבת'
» ביקורות נוספות על נפץ אותי - נפץ אותי #1