ביקורת ספרותית על קהלת - הפילוסוף המקראי מאת חיים שפירא
ספר מעולה

---

היו היה מלך שלא חסר לו דבר. הוא חי את חייו מעושר ומאושר. מפזז, רוקד, שותה ואוכל כאוות נפשו, בטוח ששום דבר לא יעצור את החיים הנפלאים שלו. אבל הנה, גם עליו קפצה הזיקנה והוא מבין פתאום שאין הוא שונה מכל אדם אחר, וכדרך כל בשר גם הוא ימות. ההבנה הזאת מכעיסה אותו מאוד והוא מחליט להעלות על הכתב את מסקנותיו על החיים.
אלא שכמו כל אדם זקן קהלת קצת מבולבל וככה יוצא שאנחנו מוצאים במגילה תובנות שהן דבר והיפוכו. למשל, 'אין יתרון לחכם' מול 'יש יתרון לחכמה מן הסכלות' או 'טוב אשר יפה לאכול ולשתות' מול 'טוב ללכת לבית אבל מלכת אל בית משתה'. ועוד ועוד. בכלל, נדמה שאת הספר כתב אדם זקן וחולה שרשם את כל מה שעבר לו בראש באותו רגע. בלי שום סדר הגיוני.
"ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש", ואת זה כתב אדם ששר את שיר השירים כל חייו. בצעירותו ובבחרותו. "ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי", "ומוצא אני מר ממוות את האישה", ובקיצור, איזה מן חיים היו לאדם, מלך בישראל, שלא רוצה שילדיו ירשו אותו, שלא לדבר על שנאתו לנשים בחייו.
לנושאים אלה ואחרים נדרש חיים שפירא כשהוא מנסה לפענח את חידת חייו של המלך שלמה. והוא עושה זאת באופן מעניין ביותר כשהוא מביא מהפרשנויות והכתבים של פילוסופים שונים וגדולי תורה.
אני מסכימה עם דבר אחד: "הבל הבלים הכל הבל".

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על קהלת - הפילוסוף המקראי