הביקורת נכתבה ביום רביעי, 13 בינואר, 2016
ע"י רויטל ק.
ע"י רויטל ק.
זה כבר הספר השלישי של טאנה פרנץ' שאני קוראת, והאחרון בספריה.
לפי סימניה - יש לה רק עוד ספר אחד, בעברית לפחות, מה שאומר שכך או כך - אין לי עוד הרבה טאנה פרנץ' שמחכים לי.
זה כבר הספר השלישי של טאנה פרנץ' שאני קוראת, ואני לא יודעת איך זה קרה, אבל את הראשון שקראתי הכי אהבתי, את השני טיפה פחות ואת זה עוד טיפה פחות.
עדיין, ספר קצת פחות מוצלח של טאנה פרנץ' עדיף על הרבה הכי-מוצלחים של כותבי ספרי בלש אחרים.
ובכל זאת, אולי טוב שאין לי עוד הרבה טאנה פרנץ' לקרוא. רק ליתר בטחון.
בספר הזה אנחנו חוזרים לקאסי מדוקס - הגיבורה הלא ראשית של "בלב היער".
בצירוף מקרים בלתי סביר בעליל נרצחת בחורה הדומה כשתי טיפות מים לקאסי.
פרנק, המפעיל לשעבר של קאסי כשוטרת סמויה הוגה תוכנית מזהירה לגילוי הרוצח: המשטרה תספר לשותפיה לדירה של הנרצחת שהיא רק נפצעה קשה, ואז קאסי תחדור לדירה על תקן הנרצחת ותנסה לגלות את הרוצח.
והתוכנית, כמו צירוף המקרים, אף היא בלתי סבירה בעליל ואפרתי כבר הרחיבה על זה בביקורת שלה.
גם כאן, כמו בספרים הקודמים של פרנץ' שקראתי - המתח לא מגיע מהשאלה שהיתה אמורה להיות השאלה המרכזית: מיהו הרוצח.
המתח נובע מההתחזות של קאסי, מהקלות בה היא יכולה ליפול, להיכשל, להתגלות.
המתח נובע מהעובדה שלא משנה מי הרוצח - אולי הוא עדיין אורב לה, מנסה לרצוח אותה - נחוש להצליח בפעם הזאת.
מעבר למתח ולתעלומה, הספר הזה כמו הספרים הקודמים עוסק גם בחברה באירלנד. הפעם בתפריט: החברה הכפרית, מתחים בין מעמדיים ומשקעי העבר - מתקופת השלטון הבריטי.
סוגיה מרכזית נוספת בה עוסק הספר היא שאלות של זהות.
מהי הזהות שלנו, ממה היא עשויה, מה קורה כשאדם מנסה להחליף זהות, כיצד ההתחזות מפוררת משהו בזהות האמיתית שלו, אם יש בכלל דבר כזה.
הדמות שיצרו פרנק וקאסי כשעבדו יחד בעבר שינתה משהו בקאסי ובעולם, פערה סדק שדרכו עברה הנרצחת.
ההתחזות של קאסי לנרצחת יוצרת דמות חדשה שהיא לא קאסי ולא הנרצחת, וגובה מחירים נפשיים מקאסי שילוו אותה לנצח.
וגם זה מוסיף, איכשהו, למתח של הספר. ההזדהות של קאסי עם הדמות שהיא מגלמת דוחפת אותה מעבר לחוקים ולכללים של עולם המשטרה ממנו היא מגיעה. האם היא תעצור בזמן ומה יהיה גובה המחיר שיגבה ממנה, אלו שאלות שמלוות את הקורא לאורך כל הקריאה ומוסיפות אף הן למתח.
ולכן, שאלת האמינות שהזכרתי למעלה - לא מאוד הפריעה לי בספר.
פרנץ' יצרה סיטואציה מאוד בלתי אמינה במכוון, כדי לאפשר את העיסוק בנושא הזהות, שעניין אותה, כנראה יותר מאשר האמינות.
18 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על דומות - חלק שני - המשך - בלב היער - הבלשית קאסי מדוקס #2
» ביקורות נוספות על דומות - חלק שני - המשך - בלב היער - הבלשית קאסי מדוקס #2
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
תודה יעל, מסכימה איתך.
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
פואנטה, כן. נראה לי ש-3.5 מתאים...
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אוהב ספרים, דיברתי על הסדר בו אני קראתי אותם, לא הסדר בו יצאו.
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אלון,
זו דרך מצוינת לקרוא כל מיני טקסטים... מאמצת:)
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
תודה אפרתי,
גם לי הוא הזכיר את ההיסטוריה הסודית, וחשבתי לכתוב את זה בביקורת שלי, אבל אז חזרתי לקרוא את שלך וראיתי שאת כבר כתבת את זה... אז ויתרתי:)
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה.
גם אני חשבתי שהוא פחות טוב מהראשון. אבל ספריה של פרנץ' אמנם לובשים מראה של ספרי מתח, אבל הם יותר מזה, נראה לי. |
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
3.5?
[מנסה לנחש את משקל הטיפות ביחידות של כוכבים]
יש לה 5 ספרים והמועדון 'תאנה-פרנץ'-טוסט' מפעיל לחץ מתון על הוצאת 'מודן' לתרגם את הספר החמישי עד שתסיימי את הרביעי. אלון, אני מקנאה בזיכרון שלך. אם לא אקרא את הספר תוך יומיים, לא אזכור מה כתוב כאן. חוץ מזה, לא נחשף שום פרט שלא כתבו בתקציר. רק אומרת. |
|
אוהב ספרים
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
זה הספר השני
זה הספר השני ברשימה. השלישי זה בית מספר 16.
הראשון באמת הוא הכי טוב שלה, ואת זה עזבתי באמצע כי שיעמם אותי. ניסיתי גם את בית מספר 16, וגם אותו עזבתי באמצע מרוב שעמום. כנראה שהגיעה לשיא שלה בספר הראשון ומאז היא לא מצליחה להשתוות אליו או לעבור אותו. על הרביעי-חוף רפאים- וויתרתי מראש. |
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
(קראתי כל שורה שלישית, מהצד, פשוט כי אני מתעתד לקרוא אותו מתישהו, ואני לא רוצה לזכור בדיוק מה היה כתוב)
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
גם הכי מוצלח שלה לא היה אהוב עלי. תודה על האזהרה.
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
הביקורת שלך מצויינת והארת צדדים אחרים בספר. לי חוסר האמינות מאוד הפריע, ואחרי
לבד ביער המעולה הרגשתי צניחה. הספר הזה גם הרגיש לי קצת כמו ההיסטוריה הסודית, אבל הרבה פחות טוב.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת