ביקורת ספרותית על קילומטר ויומיים לפני השקיעה מאת שמעון אדף
ספר טוב

---

ספרות מתח ישראלית, יש דבר כזה?
התשובה לשאלתה הנצחית של אבירמה גולן היא כנראה לא, ולא בגלל שלא כתבו ספרי מתח כאלה אלא מכיוון שקשה להתייחס אליהם ברצינות. בתוך ההוויה הישראלית המיוזעת וקצרת הרוח, שכולם קרובים של כולם והשוטר הוא גם שכן וגם מטריד מינית בעצמו, קשה לדמיין בלש אלכוהוליסט וקודר החוקר רצח סדרתי חידתי ומזעזע.

שמעון אדף יודע את זה, ולכן הוא משלב את הבלש הישראלי הלא אמין עם סוגה בלתי אמינה נוספת שייבאנו מחו"ל - הרוק הישראלי. כחובבת גדולה של הז'אנר המוזיקלי הזה, אני מודעת היטב למגבלות המקום והשפה, ולעובדה שהכל נראה קצת כמו משחק שלנו בפרובינציה לעומת הגדולים באמריקה ואנגליה; אבל כמו אדף (שיש לו לא מעט קשר ללהקות כמו "כנסיית השכל") אני גם מכירה בערך של הקרבה הזו. ועל הקרבה הבלתי נמנעת שבין אדם לאדם, בין עיר לעיר ובין נשמות פצועות המצטלבות זו בזו שוב ושוב הוא מבסס את הספר.

העלילה עצמה מתוארת היטב (מדי) על הכריכה - חוקר מדוכא אך נטל התמכרויות של ממש נקרא לחקור התאבדות פשוטה לכאורה של פרופסור מפוקפק לפילוסופיה ונסחף אל הרצח המזעזע של דליה בן שושן, גיבורת הרוק שהעריץ, זו שבאה מאותה עיירת פיתוח כמוהו והייתה לכוכבת בחייה ומיתולוגיה במותה. אליש, הבלש, אינו מכור כאמור למוצר ממשי ומעדיף לשקוע בהרהורים פילוסופיים קודרים. את סצנת הרוק של תחילת הניינטיז הוא הספיק להספיד בספר פופולרי ואז להדחיק אותו, ובכלל הוא מעוניין שאף אחד לא יקלף את החזות העניינית שלו. נדמה שבן שושן הצליחה בכוח המילים והמוזיקה שלו לחדור מתחת לעור שלו, ומותה הוא בגידה בלתי נסלחת או לפחות אובדן אמון במדיום הזה.

אדף מיטיב לתאר את האינטריגות שמאחורי המוזיקה ברדיו, את הרחוב התל אביבי ואת הרחוב האשקלוני ובכלל הכתיבה שלו אמינה בדיוק כמו שהז'אנר הספרותי והז'אנר המוזיקלי שלו לא ממש מצליחים להיות. הדמויות וכיוונים מסוימים של העלילה מזכירים נושאים מספרים אחרים שלו, אבל כאן הוא יותר קרוב לכתיבתו כסופר מאשר לכתיבתו fמשורר. אין כאן אקשן ממשי או לוגיקה מחשבתית מסובכת, אבל לא ציפיתי לכזו. התלונה העיקרית שלי על הספר היא ציר הזמן הלא מובן שלו שדי מפריע למהלך העיקרי של העלילה, אבל אולי זו בעיה שלי. התלונה הפחות עיקרית היא העטיפה, שבחרה בדימוי הכי בנאלי בנמצא לעטיפת האלבום העומד במרכז הספר. אף רוקר, ישראלי או לא ישראלי, לא היה מסכים לדבר כזה, ואני קצת מופתעת שאדף הסכים. כך או כך, ספר ההמשך, "קובלנה של בלש" יצא ממש עכשיו ואני בהחלט מתכוונת לקרוא גם אותו.

בונוס: שיר של אדף בביצוע כנסיית השכל https://www.youtube.com/watch?v=Ki93aRftLf4

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על קילומטר ויומיים לפני השקיעה