ביקורת ספרותית על קילומטר ויומיים לפני השקיעה מאת שמעון אדף
ספר טוב

---

לכאורה ספר בלשי,על רצח כפול:
דליה שושן, זמרת כישרונית, מצליחה בעלת יכולת ביטוי ודרכי יצירה מקוריים.
- יהודה מנוחין , מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, פוץ מזדקן תאב שליטה ובעל אופי מחורבן.
- אלש, בלש בעל קשרים בעולם המוזיקה וה"בוהמה" בתל אביב.
יש עוד דמויות בסיפור אולם הם במעגל השני , החיצוני יותר.
הספר כתוב בצורה מורכבת. הצגת הדמויות עטופה תמיד בערפל מסויים של אי ודאות. גם העלילה רצה קדימה ואחורה, אבל ככל שמתקדמים בסיפור, המארג נפתח ומתבהר עד לגילוי העובדות.
הגאוניות של אדף היא במסר שמאחורי הסיפור. מסר זה מגלה את עולמו של המספר.
הוא מתגלה בשני מקומות וכותרתו " שילוח הקן".
זוהי מיצווה מהתורה האומרת כי אם יקרה לפניך קן ועליו מגדלת ציפור את גוזליה,שלח תשלח את האם ואת הגוזלים תיקח. הרעיון הוא כי בזה משתמרת יכולת הרביה של האם והגוזלים משמשים כדור גידול נוסף.
אכזרי? נכון? לפני שנצקצק בשפתינו, זה מה שאנו עושים ברפתות ובעדרי צאן בארץ ובעולם.
שמעון אדף לא מדבר על צאן ובקר אלא על דור העליה מעיירות פיתוח שמשולח בדרך כזאת או אחרת לעיר הגדולה. מיוזמתו כדי לחפש ביטוי לעצמו. הדור הזה בלימבו בין התרבות/ או חוסר תרבות בעיר הגדולה והאין חזרה לעיירת האם ( במקרה זה נתיבות).
הספר מדבר על מפגשים והתמודדויות:
נתיבות - תלאביב
חינוך דתי מסורתי מול חילוני
ואפילו מרצים - תלמידים ( 272).( אליש מתנהג לפופסורית באותה הדרך שהיא נוהגת בתלמידיה).
ולבסוף כאחד מהמוטיבים העיקריים של הספר, יש דיון והגדרת המונחים אמת וצדק.
" אמת ככל שמלוכלכת תהיה, צריך לשאת אותה. צדק מכריח אותך לפעול". לכן צדק הוא אמת מחוזקת באמונה.
בווידוי אמיתי אומר המחבר (אליש), שהוא איבד את האמונה. ובעיניו חיפוש האמונה הוא כמו לחפש מטבע שנפל בשוק הומה. ( ע 286).
עמוד 291 מתמצת את הדילמה שלנו בחברה המודרנית למהות הצדק וקיצורו: האם אנחנו מאמינים כי המערכות החיצוניות שהקמנו (משטרה , פרקליטות, עיתונות ובית מישפט ), מספקות צדק?
האלטרנטיבה היא שן תחת שן ועין תחת עין.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על קילומטר ויומיים לפני השקיעה