לעץ ספרות המתח ישנם ענפים רבים או תת סוגות. אחד החשובים שבהם, הוא זה העוסק ברוצחים סדרתיים. למעשה, שיעור הרוצחים הסדרתיים הוא כשני אחוז מכלל הרוצחים, אבל שיעור ספרי המתח העוסקים ברצח סדרתי גדול כמובן בהרבה.
ולמה? מפני שרצח המבוצע בידי רוצח סדרתי אינו מנומק. המניעים השכיחים לרצח: כסף, שליטה, נקמה, אהבה ושנאה או התחמקות מעונש, אינם תקפים במקרה זה, ולכן הם מאיימים הרבה יותר. למרות שרצח הוא ערעור של אחד מחוקי היסוד של חברה מתוקנת והוא שובר את הטאבו החשוב ביותר בכל חברה, קל יותר לפענח אותו אם יש לו הסבר או מניע הגיוני. כולנו זקוקים לסיבה שתתיישב על דעתנו, גם כשמדובר במעשה קיצוני כמו נטילת חיי אדם.
הרצח הסדרתי מתבצע כשתקפים כמה כללים בסיסיים. האחד, הרוצח הוא אדם הסובל מחסמים רגשיים קיצוניים, שאינו מצליח להרגיש תחושות של שמחה או עצב, צער או כאב נפשי ובעיקר אמפתיה כלפי הזולת. לתופעה קוראים פסיכופתיה. לא כל פסיכופת הוא רוצח סדרתי, כמובן, אבל רוב הרוצחים הסדרתיים הינם פסיכופתים. הכלל השני, הרוצח הסדרתי לא מכיר את קורבנותיו והמניע לרצח בדרך כלל אינו נמצא באישיותם או בפעולותיהם, אם כי הרוצח הופך גורם כלשהו בהתנהגותם לסיבה שבגלל הם "ראויים" למות. הכלל השלישי, מעשי הרצח מתבצעים במרווחים של זמן, שמקבלים משמעות בשעון הפנימי והייחודי של הרוצח.
מדוע הרצח הסדרתי הפך להיות כה פופולארי בספרות המתח? ראשית, האקראיות של בחירת הקורבן מפחידה ומאיימת הרבה יותר מאשר קורבן שנרצח בגלל "סיבה". השאיפה לסדר חברתי שעליה חונכנו מבקשת להבין את הקשר של סיבה ותוצאה. ההפרה של הסדר הזה מפחידה וחושפת כביכול גם את הקורא התמים לקורבניות האקראית. שנית, הרוצח הסדרתי רוצח כמה פעמים בספר אחד ולכן המתח נשמר לאורך כל הסיפור. ברוב הספרים מסוג זה הקורא "עד" למעשי הרצח ולהכנות הנפשיות והפיזיות שעושה הרוצח הסדרתי, ולכן המתח גבוה מאוד.
יו נסבו השתמש ברוצח סדרתי גם בספרו כוכב השטן, אבל שם הרצח הסדרתי היה סוג של הסוואה. באיש השלג אנחנו עדים הן לרצח והן להכנות המזעזעות שעושה הרוצח, ובראשן העמדת בובת שלג סמוך לביתה של הקורבן הבא שלו. בובת שלג תמימה וילדותית הופכת להיות הודעה מחרידה על מוות קרב. יש בובת שלג, עוד מעט תיעלם אמא אחת.
איש השלג הוא הספר המפחיד ביותר של נסבו. מורכב, חכם, אינטליגנטי ומאיים כמו כל האחרים, אבל מהפך קרביים. הוא פותח בסצנה מן העבר, שיש לה משמעות גדולה בפתרון התעלומה. אלא שדווקא עובדה זו מפוררת את הסיפור המהודק וחושפת את הרוצח בשלב מוקדם מדי.
אחת הדמויות (שלא אעשה לה ספויילר) פולטת פרט כלשהו באוזניו של הארי. אנחנו ממהרים לעשות את ההקשר ומבינים מי הרוצח. נכון שתחבולה זו שכיחה בספרות מתח, חשיפתו של הרוצח לידיעת הקוראים מגבירה את הפחד כשאנחנו יודעים כי קורבנותיו העתידיים אינם יודעים איזו סכנה נשקפת להם. אבל תחבולה זו, שהיא מצוינת בספר אחר, עושה עוול לספר הזה. מאותה נקודה והלאה, מגולל נסבו את תולדותיו של הרוצח ואת המניעים שגרמו לו לרצוח דווקא קורבנות אלה והמתח מתפוגג לו לאיטו. אפילו רגעי השיא של סוף הספר הם הרים נמוכים בהשוואה להרים הפראיים של המתח ששורר במחצית הראשונה של הספר.
בין לבין, יש פתרונות שווא, חשודים שמתברר כי אינם איש השלג, מעשי רצח מן העבר, הסתבכויות רפואיות וכל האלמנטים שמרכיבים את ספריו הנפלאים של יו נסבו.
יכולתי להוריד כוכב אחד בגלל חשיפתו של הרוצח מוקדם מדי, אבל הספר כל כך משובח וכה גאוני, עד שהוא נמצא הרחק למעלה באיזו ספירה של כוכבות אמיתית.
------------------------------------------------------------------
(ולירגזי, אל תתאמץ לקרוא. הספר נורא משעמם ואתה תיכף תירדם ותנחר. ואז יבוא איש השלג...)
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
