ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 במרץ, 2025
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
"קפה?' חזר הבחור מאחורי הדלפק על השאלה באי אימון.
מכונת התקליטים בטריס השמיעה את ג'וני קש והארי העביר אצבע על שפתו העליונה.
'יש לך רעיון יותר טוב?' הארי שמע את נימת קולו שהיתה מוכרת ולא מוכרת בעת ובעונה אחת.
'טוב, נו' אמר הבחור והעביר את ידו לאחור בשערו הבוהק משמנוניות. 'הקפה לא ממש טרי, אז מה דעתך על בירה טריה מהחבית?'. ג'וני קש שר על אלוהים, סמים והבטחות חדשות.
'אוקיי' אמר הארי. הבחור מאחורי הדלפק צחקק. באותו הרגע הרגיש הארי את הנייד רוטט בכיס. הוא תפס במהירות ובלהיטות כאילו מדובר בשיחה שציפה לה"
===
הרבה מים עברו בנהר גלומה הנשפך לים סמוך לאוסלו, כמו גם בנהרות רבים אחרים בעולם, מאז הגה ארתור קונן דויל את ביקורת התבונה הטהורה שרלוק הולמס שאין לו בעלומו כלום מלבד פיענוח פשעים מבריק בסיוע הסקות שכליות תוך עישון מקטרת. מאז הקוראים הרבה יותר מתוחכמים והבלשים הרבה הרבה פחות. יש להם תכונות אנושיות, כולל חולשות, יש להם חיי משפחה וחיי מין, והפיענוח נעשה תוך הברקות אינטואיטיביות ותחושות בטן. הארי הולה, למשל. מאוד אוהב מוזיקה וגם את עבודתו במשטרת אוסלו, נאבק באלכוהוליזם שלו ובמשיכה מינית בו זמנית ומקבילה לאקסית שלו רקל ולקולגה החדשה קתרינה בראט, נדרש לשיפוץ פטריית עובש בבית ולשימור קשרים עם אלג, הבן של רקל, כי למה שהוא יסבול רק בגלל שאמא שלו נפרדה מהחבר שלה. קצת בעייתי למי שכבר קראה את הספר ה-11 בסדרה וגם כתבה עליו סקירה והיא יודעת משם שהולה ורקל יהיו זוג בעתיד בעוד בראט היא אפיזודה חולפץ וכנראה נוצרה לצורך הספר הזה בלבד.
אנחנו בשנת 2004, חודש נובמבר באוסלו והשלג רק מתחיל אבל כבר מדכא. נשים נעדרות ואז נמצאות מתות בסמיכות לבובות שלג, ואולי זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שיש בה רוצח סדרתי, מה שמרגש מאוד לחלק מהאנשים ומטריד ועוכר שינה לרוב האוכלוסיה. כתמיד אצל נסבו הפרולוג מרמז על הפושע, כמו גם על המניעים שלו, כתמיד בספרי רציחות סדרתיות ולא רק אצל נסבו הרוצח הוא פסיכופת. כמובן שיש כל מיני פיתולים והטעיות בדרך, כמובן שמישהו שחשוף למידע פנימי מהחקירה הוא גם חלק מהפשע. ועדיין איכשהו זה מעניין. הארי הולה, גבוה מדוכא וציני נלחם בשדים מהעבר, בפרידה מרקל, בפטריית העובש בקירות הבית שלו, ומחליט החלטות אינטואיטיביות בלי לשתף קולגות וממונים. אנחנו מגלים את אוסלו, בעיות רפואיות, זנות חוקית ושאינה חוקית, כמה אנשים חושבים שהם אבות ביולוגיים למרות שהם לא. בפתיח לספר יש מפה של מרכז אוסלו, והיות והעיניים בנות החמישים שלי היו קשישות מכדי להבין שם משהו הלכתי לחברי הטוב גוגל סטריט ויוו וטיילתי קצת. זה עזר לי, למרות שהתמונות צולמו כמובן בקיץ. גם ברגן במזרח נורבגיה משעממת באותה מידה, אבל באי פינוי שהוא אחד מאיזה חמישים אלף איים בנורבגיה הייתי מוכנה לגבור מיד ולגור שם כל הקיץ.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
