ביקורת ספרותית על איש השלג - המפקח הארי הולה #7 מאת יו נסבו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 24 במרץ, 2015
ע"י פואנטה℗


יש בלשים מתוחכמים.
יש בלשים שמעשנים מקטרת.
יש בלשים שמשחקים אותה אהבלים.
יש עוד כאלה ואחרים.

.....
ויש את הארי הולה. אלכוהוליק סטייל.
.....
כבר בעמוד 15 תצטרכו להתחיל "לספוג" את האוירה כי הארי שלנו מתעורר ומביט בראי –
עיניים אדומות "כרגיל", "דהויות מרוב אלכוהול", "הנקבוביות על האף מכתשים גדולים ושחורים".
קצת מים חמים על הפנים ויאללה, לעבודה.
193 ס"מ, שיער בלונדיני קצוץ, מראה כחוש ומרושל (יש שחשבו: הומלס, מסומם) –
החוקר הטוב ביותר והנציג הגרוע ביותר של משטרת אוסלו.

לאורך כל הספר, נסבו משקיע מאמץ גדול כדי שנחבב את הבלש שלו מבלי שנרגיש איך זה קרה.
הוא טווה חוטי שתי וערב של אהבה-שנאה עצמית, סיפורי לילות מסויטים וימים קודרים, כן דרינק – לא דרינק, כן פאב – לא פאב
פלוס פירוט יתר של אהבה בלתי אפשרית וחיי האקסית שלו ומשחקי חתול ועכבר עם המפקדים שרק מחכים להתקף שתייה משמעותי כדי לפטר אותו.

תהליך ההיכרות שלנו עם הבלש-גשש עטוף בתפאורה של משקעי חודש נובמבר בנורווגיה – רקע אידיאלי לאיש השלג ולדיכאון הכללי.

נסבו שותל כמה דמויות מפתח שהקורא אמור לבלוע כפיתיון אבל לא צריך להיות שחיין אולימפי בבריכה של ספרי מתח כדי להבין שאלה רק כדורי פְּלָצֶבּוֹ שלא יצליחו לרפא את מחלת הבלשות של מי שקרא איזה מותחן אחד או שניים בחייו.

ואז, אחרי שנסבו מקפיא אותנו, מפשיר אותנו, מצנן אותנו, מחמם 30 שניות במיקרו ותולה לייבוש ארוך ומייגע, מגיע הרגע של ה-ג-ר-נ-ד פ-י-נ-א-ל-ה שלמענו בעצם התכנסנו.
זהו מופע אימים מפורט לעייפה, מורט עצבים והזוי כאחד, בלתי אפשרי מבחינה טכנית ומעשית אבל למי איכפת?!

ובסיום המופע, אני שאלתי את עצמי שתי שאלות:
האחת – האם הדרך של הקפאה-הפשרה-חימום-ייבוש הייתה שווה את מופע הסיום הגרוטסקי?
והשניה – האם אני מוכנה לפגוש שוב את הבלש-על המחוספס והמתייסר?
התשובה לשתי השאלות היא אחת.
לא. תודה אבל לא.

נ.ב. טוב, לפחות למדתי מה זה יוּלֶבּוּרדֶל – בילוי מסורתי במסעדות ובבתי מלון המציעים במהלך דצמבר, לקראת חג המולד, מזנון עשיר עם מאכלי חג קלאסיים (עמ' 25)
וגם ש- Kongsgarden היא "האחוזה המלכותית", חווה חקלאית אקולוגית שמנוהלת ע"י המוזיאונים הלאומיים של נורווגיה (עמ' 126)
ושיש בנורווגיה צמיגי קיץ וחובה להחליף לצמיגי חורף.
וגם אינספור שמות של רחובות שאין לי סיכוי לבטא ובטח לא לזכור.

12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת משעשעת ויפה....אני אוהבת את הדמות של הולה בספר בכל זאת יש בו קצת מכולנו.במציאות הייתי אוהבת אותו פחות..
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יקירתי, מי אני שאמליץ לך על ספרים?? היחידי שקראתי מהסדרה הוא "כוכב השטן". אותו דווקא אהבתי.
בקשר לספר הזה, ההשתלה הראשונה הייתה ממש שקופה ופתטית, ויתר התוספות היו לגמרי לא אמינות. ואם אין מתח ואין עלילה, ויש ים של אלכוהוליק סטייל אז הגעתי למסקנה שזה לא הטקילה שלי, ללא שמץ של התנצלות. אגב, הבלש היחידי שלא נמאס עליי אף פעם הוא קולומבו. שמישהו כבר יכתוב סדרה בסטייל קולומבו.
אנקה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
כבר אמרתי לך שאני אוהבת את חוש ההומור שלך המתובל בציניות ? אז אני חוזרת על עצמי ;)
גם אני קראתי אותו לאחרונה אבל דווקא מצאתי אותו למותח, למרות ההומלסיות השיכורה של הארי הולה, וזה הספר הראשון שלו שאני קוראת.
ולא הצלחתי לחבב אף דמות שם. כולל את חברתו הפתיה לשעבר והמזגזגת בין שני מאהבים ואף אחד מהרוצחים הפוטנצאליים שניסו לבלבל את דעתנו לא חשדתי באף אחד מהם כרוצח אפשרי. היו שם כמה קטעים מיותרים שלא היו קשורים לעלילה, רק כדי להוסיף דמויות לשובל הנרצחות/ים שהשתרע על אוקינוס השלג, ובכל זאת נהניתי. נראה לי שאנסה ספר אחר שלו לבדוק "הכצעקתו". על איזה היית ממליצה ?
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
חה, אלון. אהבת בגלל הגובה?
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה דן. אני מניחה שבנורווגיה הייאוש יותר נוח כמו גם במקומות אחרים. אבל נורווגיה לא מחכה לי :) אז אשאר כאן למלא את חצי הכוס שלי, בין היתר בצחוק ושעשוע.
דן סתיו (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
פואנטה ביקורת יפה ומשעשעת. גם אם הספר לא טוב לפחות, כך אני מתרשם, הפקת את המיטב מהספר בכל הקשור לנורבגיה. אגב, אם להזכיר את חווה אלברשטיין ושירה הידוע הרי גם שם היאוש הוא די נוח.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ