ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 באוקטובר, 2015
ע"י אספנית כפייתית
ע"י אספנית כפייתית
"הנערה ברשת העכביש" הוא ספר ראוי בפני עצמו שלחלוטין מצליח לתפוס את הקורא.
אבל דיוויד לגרקרנץ הוא לא סטיג לרסון, והספר הוא לא לגמרי מילניום.
משהו שם ללא ספק חסר, וכנראה שזו הכתיבה של לרסון. בספרים הקודמים, לרסון ידע לכתוב את העלילה בצורה סוחפת; הוא ידע להסביר כל מושג וכל דבר שקורה בצורה הברורה ביותר, גם אם מדובר במכניקת קוונטים. אצל לגרקרנץ אולי יש ניסיון לעשות את זה, אבל הוא לא מספיק, אם בכלל קיים. כל "תעלומה" נפתרת בקלות מכעיסה והכל מסופר מאוד בשטחיות. אם בספרים הקודמים הבנתי ברגע הקריאה את ההיגיון מאחורי הפעולות של כל דמות ואת המעשים שלה (והאמת היא שלרסון מעולם לא עשה לנו חיים קלים ולא פחד מעולם לסבך אותנו), כאן זה כמעט ולא קרה. ההיגיון מאחורי הפעולות של הדמויות מתגלה די בסוף ודי במקרה, ואת המעשים אין ממש צורך להבין, כי הם די בסיסיים וכי ההסברים לא גורמים לרצות לנסות להבין. ודווקא בגלל זה, הספר גם מאוד מבלבל.
סיימתי את הספר עם תחושה של הרבה קצוות פרומים בתוך העלילה, שקשה להבין מה בדיוק קרה ואיך דבר הוביל לדבר. הספר מותיר תחושה של "מהר מדי ופחות מדי".
אז כן, "הנערה ברשת העכביש" הוא בהחלט ספר ראוי, אבל הוא לא מילניום ולגרקרנץ הוא לא לרסון.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לי יניני
(לפני 10 שנים)
תודה על הביקורת. כבר קראתי מספר ביקורת על הספר הזה ואני חשה "אכזבה" קלה
|
|
|
אל תרגיזו אותי
(לפני 10 שנים)
בושה של ספר, גועל נפש, אני קראתי באיזה מקום שאישתו של סטיג לא רצתה שיכתבו את הספר כאילו בשמו
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
