ביקורת ספרותית על הנערה ברשת העכביש - מילניום #4 מאת דויד לגרקרנץ
ספר בסדר

---

כל פעם שאני נתקלת בספר סקנדינבי בעברית אני נזכרת בביקורת של אלון על אחד מספרי "מילניום", בה כינה אותם "הנערה שהטילה ביצי זהב". ואכן ההצלחה העצומה של סדרת מילניום פתחה גל של תרגומי ספרי מתח סקנדינביים וגם כמה סדרות טלוויזיה, שהעשירו את השוק המקומי ברוצחים סדיסטיים כמו גם בכמה עלילות בינוניות למדי. אבל שיא ניצול המכירות נעשה על ידי המו"לים בארץ המקור, כאשר בסיומו של פולמוס זכויות יוצרים הצליחו להוציא ספר רביעי בסדרת "מילניום" אותו כתב סופר אחר, שהרי הסופר המקורי נפטר ולא זכה לראות את ההיסטריה סביב ספריו.
יש לציין שכבר במקור לא הייתי מעריצה גדולה של הסדרה, בעיקר לאור אורכם המוגזם של הספרים והפרטנות המטורללת שלהם, שיצרו את הרושם שמותו של הסופר מנע מהעורכים לערוך אותו כמו שצריך. תחליטו לבד האם זה אומר שהשיפוט שלי מחמיר יותר מדי או פחות מדי עם ההמשך-לא המשך הזה.

"הנערה ברשת העכביש" עושה שימוש בכל החומרים המקוריים של הסדרה - ליסבת סלאנדר ההאקרית המיזנטרופית, מיכאל בלומקוויסט העיתונאי האידאליסט והמתוסכל, כמה בלשי משטרה שוחרי טוב ורשת פשע אימתנית שנוצחה לכאורה בספר האחרון של הסופר המקורי. בניסיון לעדכן את הספר לסוגיות הלוהטות בחדשות, הסיפור עוסק בהאקרים ובפרטיות של מידע בין ממשלות ואינטרסים מסחריים, אבל בכך מפסיד את ציר היסוד של הסדרה המקורית - אלימות כלפי נשים - ומעקר במידה רבה את הלהט של הגיבורים בספרים ההם. כדי לפצות על העלילה המשעממת למדי הוסיף הסופר החדש כמה פרטים צבעוניים מעברה של ליסבת, כולל דמות שלמיטב זיכרוני לא הוסברה מעולם במקור, וכך מנסה כנראה להעניק איזשהו עומק פסיכולוגי או מוסרי לסיפור. אלא שכל התוספות האלו לא מרגישות אמינות, וכמה מהסצנות של ליסבת מפגינה אלימות כלפי גברים אלימים הן מגוחכות ממש. יכול להיות שהן היו ככה גם במקור, אבל אז זה הצטרף לרצף הכולל של הסיפור, ולא הרגיש כמו ניצול ציני של דמויות זועמות לטובת עלילה שסובבת סביב מחשבים.
יותר מכל הרגיז אותי השימוש בילד פלא אוטיסט בעל זיכרון מדהים, יכולת ציור לא טבעית וכמובן כישרון מתמטי לא ייאמן. מדובר בטריק השחוק ביותר בספרות מתח, שאליו הצטרף טרנד הגיבורים האספרגרים שהופכים בעיה מנטלית קשה לגימיק משעשע. ואם כל זה לא מספיק, הרי שכל הדמויות בלי יוצא מהכלל מדברות בטון נפוח ולא טבעי כשהן מסבירות אחת לשנייה על ההתרחשויות האחרונות, משל היו כתבה בעיתון ולא דו שיח בני שני אנשים ממוצעים.

אז למה שלושה כוכבים בכל זאת? כי מידה סבירה של מתח עדיין הורגשה בספר, וכי גם בכתיבתו המאולצת של לגרקרנץ ליסבת סלאנדר היא דמות יוצאת דופן. אז אם התגעגעתם מאוד, אולי שווה בכל זאת.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על הנערה ברשת העכביש - מילניום #4