ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 24 באוגוסט, 2016
ע"י Reut.Zaro
ע"י Reut.Zaro
הספר הוא הרביעי בסדרת "נערה עם..." אבל הראשון שלא נכתב על ידי הסופר המקורי סטיג לרסון המנוח.
לא הגעתי לספר עם ציפיות שהוא יהיה בדיוק כמו הטרילוגיה המקורית אבל בהיותו מוגדר כ"מילניום 4" היה אפשר לצפות שידבוק בדמויות ובסיפור הרקע אותו בנה, בכשרון רב, לרסון.
אסכם בהתחלה ואכתוב שכספר מתוך סדרה הוא לא עומד בציפיות וכסטנד אלון הוא ספר בינוני ומטה ולא מעבר.
ועתה בהרחבה על הספר –
לגרקרנץ מנסה בקושי רב להיכנס לנעלים הגדולות של לרסון ולשמור על הדמויות שלרסון בנה במשך 3 ספרים נהדרים לא בהצלחה רבה. הוא נותן במה לדמויות מהטרילוגיה המקורית אבל העומק שבהן לא מצליח להישמר והן שטוחות בהרבה ואין מעבר לנקרא בפרקים, וזה חבל. הדמויות החדשות קצת יותר נוחות לקריאה כי הן פרי כתיבתו הבלעדית של הסופר החדש והוא מצליח להעביר אותן לא רע. באופן כללי הכתיבה שלו היא בינונית ומי שמחפש פה סופר שוודי מופלא יתאכזב מעט. במהלך כל הספר אספתי ציטוטים של המספר בו הוא מדגיש איך בעתיד הדמות תסתכל אחורה ולא תדע להסביר/להצביע/להבין מה קרה באותו רגע שתיאר בשורות שהרגע קראנו ולא ממש היה ברור לי מדוע עשה את זה, כהכנה לספר נוסף? קיוויתי שלקראת סוף הספר תהיה איזו קפיצת זמן שתסביר את כל המשפטים המוזרים האלה:
"...בהמשך היא תזכור איך בהתה בפניה במראה וניסתה להבין מה ראתה".
"במבט לאחור <השם נמחק כדי לא לספיילר> לא ידע להסביר איך הבין".
"....בהמשך <השם נמחק כדי לא לספיילר> תיזכר שוב ושוב במה ש<השם נמחק כדי לא לספיילר> אמרה באותם רגעים".
סגנון הכתיבה הזה הרגיז אותי בעיקר, כי אין שום קלוז'ר בסופו של הספר למדוע השתמש הכותב במשפטים האלה בגוף הספר מתחילתו ועד סופו.
הסיפור שבמרכזו של הספר מתפרש על כשבוע ימים ויש בו הרבה מתח, אלימות, זוהר ואפלה. עם זאת, בעיקר מרגיש כאילו נפתחים הרבה סיפורי משנה על חשבון הסיפור המרכזי בלי באמת מטרה כי בסופו של דבר הם נפתחים ומתאדים באוויר (והיו מספר סיפורים שהייתי שמחה שיתפתחו במקביל לקו העלילה הראשי).
התגעגעתי לליסבת סלאנדר ולמיכאל בלומקוויסט, אבל הדמויות שנשאו את שמם בספר הרביעי היו יותר חיקוי של פאן פיקשן שלהם ולא הן עצמן. וכמו שכתבתי בהתחלה, אם הייתי קוראת את הספר כי ספר שאינו קשור לסדרה סביר שהייתי עוזבת אותו בהתחלה או באמצע שלו כי הוא פשוט בינוני הן בכתיבת הדמויות והן בכתיבה עצמה.
מי שמחפש לקרוא פאן פיקשן של טרילוגית מיליניום ימצא את זה בספר, מי שמחפש המשך ישיר לטרילוגיה עדיף שלא יבזבז את זמנו על הספר. מי שמחפש ספר מתח ללא עבר ומורשת? עדיף לוותר.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת