ביקורת ספרותית על אבא ארך רגליים (מהדורת 2000) מאת ג'ין וובסטר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 26 בינואר, 2013
ע"י עומרי


יכול להיות, שבעזרת ספר זה אנחנו מסתכלים על ההיבט האנתרופולוגי הראשון שמלמדים אותנו, ולפעמים - בלי כוונה: שבנות קוראות ספרים ובנים מטפסים על עצים.
מפני שמהצצה על חלון הדירוגים של הספר הזה ניתן לראות ש 330 (והמספר עולה!)בנות , קראו את הספר הזה, לעומת 53 בנים, אני נוטה להניח שזה עוד ישתנה (וישאר לטובת הבנות כמובן)
בכל אופן , בטוח יש מחקרים על זה, ואם זה היה מעניין מישהו זה היה בטח כתוב בדף האחורי של "מעריב". העובדה הזאת מתקשרת לביקורת שלי בצורה הזאת:
אני לא יודע מה ג'ין וובסטר הייתה חושבת על הכריכה הירוקה והיפנית-משהו שמלווה את הספר בהוצאתו העברית אבל אני יכול כבר לחשוב מה היא הייתה חושבת על העובדה שהספר הזה נמצא בקטגוריית ספרות נוער של "פרוזה". אני לא יודע מספיק על ג'ין הסופרת אבל אני יודע מספיק על ג'ורשה, הדמות שלה, ואפילו קראתי את המכתבים שהיא כתבה לאבא ארך-רגליים (שבאמת נשמע הרבה יותר טוב באנגלית) וספרות נוער זה אולי מה שהיינו רוצים שהספר הזה יהיה, אבל זה בערך נכון כמו להגיד שה"נסיך הקטן" זה ספר לילדים. הדעות והערכים הנקראים בין שורות מכתביה של הגיבורה רחוקות מלהיות מובנות לנוער, הצורך האמיתי באינדיווידאליות של נשים בעשורים שהספר הזה נכתב עולים מהשורות ומהנימה הילדותית שהן נכתבות, אי אפשר שלא לנסות לנער את הספר כדי להוציא את האיורים הנאיביים שתקועים בין הדפים כאילו שורבטו במחברת של נערה בתיכון, לצד לבבות וחצים ושמות של חתיכי השכבה. נערים (ובעיקר נערות) יספגו אושר גדול מזה ואולי אפילו יזדהו עם העלמה מתחילת המאה שעברה,אבל לעולם לא יבינו (אלה אם כן יקראו בויקיפדיה)שהיא כותבת את כל זה בעולם שלפני מלחמת עולם קשה, לקראת מודרניזם, ורגע לפני שמותירים לנשים לבחור עבור הפרלמנט האמריקאי. היינו רוצים שזאת תהיה ספרות הנוער שלנו, אבל יש לנו במקום קצת ריאלטי ספוג בכריכה רכה, ואין לי ביקורת לגבי ספרות הנוער כי אני פשוט לא קורא אותה, ואני שמח כל עוד היא קיימת, אבל, "אבא ארך רגליים" מייצג, וימשיך לייצג, את מה שהנוער צריך ויכול להיות, תמים, חד ביטוי, רחב אופקים, ועם המון רצון לבלוע את העולם. במיוחד זה שלא מוצג בתלת מימד ב יס פלאנט. אני שמח שלא קראתי את הספר הזה כנער, אבל אני ללא ספק הייתי שמח לקרוא אותו כנערה מאוהבת ושטופת הורמונים, אי שם בתחילת המאה הקודמת.
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עומרי (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה לך בלו-בלו, ונעמה : העבודה זאת נשמעת בהחלט רצינית וראויה ואפילו רלוונטית למרות שמעולם לא אמרתי שספרות לא משמשת כראי חברתי.
בכל אופן, ודרך אגב,
זה ממש לא נשמע כמו מחקר של בית ספר, יש כאן הגדרות שאפילו לא הייתי חולם עליהם בגיל התיכון.
אם את רוצה את יכולה לשלוח לי את מה שאת יכולה לגבי המחקר הזה בפרטי דרך מייל.
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
יופי של ביקורת! קראתי אותו יותר מ-10 פעמים, ועד היום הוא מנחם אותי ברגעים קשים באופטימיות שבו.
נשומלה (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
דווקא נעשה על כך מחקר מעניין מאוד השתקפות מעמד האישה בספרות ילדים בתקופות שונות
חדד קארין
שם ביה"ס: רב תחומי נופרים בגליל טבריה
שם המורה המנחה:מירב שיטרית
שאלת המחקר:
האם יש קשר בין סוג החברה לבין השתקפות מעמד האישה בספרות ילדים?
השערת המחקר:
בחברה מסורתית ספרות הילדים תשקף ערכים ונורמות מגדריים מסורתיים )במטרה ליצור אדם קונפורמי לחברה(
ואילו ספרות הילדים בחברה הפוסט-מודרנית תציג את הגבר והאישה באופן שוויוני )במטרה לבסס את הערכים
והנורמות הדוגלים בשוויון(.
רציונל תיאורטי:
ספרות הילדים היא סוכנת חברות ככזו, על-פי הגישה הפונקציונאלית, היא אמורה לשקף את ערכי החברה, הנורמות
וחלוקת התפקידים בה, ולכן מהווה אמצעי חשוב בתהליך החברות לתפקידי המין, שכן הילדים נחשפים אליה מגיל
קטן. לפיכך בחברה מסורתית, שהיא חברה בעלת ערכים פאטריאכליים וחלוקה מגדרית ברורה, ספרות הילדים
תשקף ערכים ונורמות מסורתיים ותחברת לחברות מגדרית מסורתית. כך האישה בספרות ילדים זו תוצג כיפה וטובת
לב, פאסיבית, חלשה, תמימה וצייתנית ותעסוק במטלות הבית ובטיפול בילדים. מנגד, בחברה הפוסט-מודרנית
בה הדפוס המגדרי הוא יותר שוויוני ופחות סטריאוטיפי, יש לצפות שספרות הילדים תשקף ערכים ונורמות שוויוניים
ותחברת לחלוקה מגדרית שוויונית. לכן האישה בספרות ילדים זו תהיה עצמאית, שווה למעמד הגבר, אסרטיבית
וקרייריסטית. כמו כן תהיה התייחסות מועטה למראה החיצוני.
סיכום הממצאים:
גם בספרות הילדים שנכתבה בשנות ה-2000, תקופה הדוגלת בשוויון בין המינים, ממשיכים להופיע סטריאוטיפים
מיניים ומצטיירת תמונה דומה לאופן הצגת הנשים באגדות העם. לפיכך, השערתי הופרכה.
מסקנה:
בהנחה שספרות הילדים משקפת את ערכי החברה, הנורמות וחלוקת התפקידים בה, בחברה הפוסט-מודרנית עדיין
קיימת הנורמה של חלוקת תפקידים מובחנת בין גברים ונשים.
עומרי (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
זה נכון שהוא לא פמניסטי בועט תופתעי לדעת שפמניסטיות יכולה להיות לא בועטת. בסך הכל מדובר במה שאנחנו קוראים לו בצבא "עוצמה שקטה" זאת פמיניסטיות מעוררת מחשבה. עליך לזכור שהספר הזה מייצג תקופה שבה ניצני העצמה נשית נשתלו באדמת הדמקורטיה. העולם אז היה רחוק ממה שאנחנו מכירים
אבישגוש (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
לא מסכימה אפשר בהחלט לקלוט את הערכים והדעות המוצגים בספר, גם כצעיר/ה. בייחוד שבד"כ מי שייגש לספר כזה, קלאסיקה, כנער- הוא גם מהטיפוסים העמוקים שלא קוראים סתם כדי להעביר זמן.
בנוסף- לדעתי הוא לא פמיניסטי בועט, אלא דווקא עדין, נעים, וזה מה שיפה בו.
עומרי (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה לכן קוסמת ומתוקה, אסביר היפני, לדעתי, הוא האופן הגרפי שמוצגים הציורים, ובמיוחד הציור של הכריכה בגרסה הישראלית . ניקיון ומינימליזם ,השטחה וצבעים משלימים. מה הכוונה היא לג'פוניזם ולא למנגה, מה שבטוח שאפשר לומר שככה פשוט ילדים מציירים. יפנים או לא.
מתוקה (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת טובה והספר - ספר מופת. קראתי אותו בגיל ההתבגרות (כן, זה היה מזמן...) והוא השפיע עליי מאוד.
הקוסמת (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מעול ספר מעולה,
אבל מה יפני בכריכה?
עומרי (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה כנרת אני התחברתי למכתביה כזכר, תיארתי לעצמי שבנות יקשרו למכתבים אפילו יותר
עומרי (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה אפרתי למרות שאני בספר אם הייתי מכניס אותו לרשימת "לקרוא פעמיים" שיש בראשי
אפרתי (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת נהדרת, הולדן מזמן לא קראתי את הספר (פעמיים בעבר הרחוק) והגיע הזמן לרכוש אותו, כנראה...
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
סיפור קסום :) וג'ודי כלכך ססגונית ומלאת חיים. אני אוהבת את הסוגה הזו של מכתבים, ואהבתי מה שכתבת. זו זוית ראיה חדשה בשבילי ^ - ^ לפעמים, במהלך הקריאה, הרגשתי כאילו אני בעצמי ג'ודי ; ) יופי שכתבת < : >
עומרי (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה קיסרית, מירב
מירב (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
ספרות נוער זה הדבר הכי טוב שיש הספר הזה הוא אחד מהספרים שהכי השפיעו עלי בזמנו, יחד עם עוד כמה מספרי החניכה האחרים לנערו שהעזו לשבור את המוסכמות.
ביקורת נהדרת.
הקיסרית הילדותית (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ