ביקורת ספרותית על הבלתי נראים מאת רוי יקובסן

---

כשראיתי שיש ספר חדש של רוי יקובסן, (סופר שבגיל תשע וחצי כבר קראתי את סיפרו הראשון ומאז התאהבתי בו), התלהבתי. בהזדמנות הראשונה שהייתה לי קניתי אותו וגמעתי אותו במהירות ובשקיקה. הספר למרות היותו מצוין מבחינת כתיבה איכזב אותי. משום מה זכרתי את סיפרו הקודם של רוי יקובסן כאלילי ויקובסן עצמו נהפך לאליל בשבילי, לא זכרתי בו שום פגם מלבד אכילת הנקניקיות והרגש העילאי שהממספר הרגיש בשעת אכילתן, (אני צמחונית מלידה וטבעונית מגיל 12 לכן כול עניין עם בשר מגעיל אותי). אולי הסיבה לכך שהספר היה נראה לי מושלם היא בגלל גילי הצעיר ואי חשיבה ביקורתית על הטקסט ואולי זה משום שהספר הראשון שיצא לאור בארץ באמת יותר טוב אבל התוצאה היא אכזבה.
למרות זאת הספר מאוד מומלץ הוא מספר על האי בראיי ועל משפחת בראיי המתגוררת בו: אינגריד,(גיבורת הסיפור הגדלה על האי), אימה מריה, אביה הנס, הדודה ברברו הלוקה בפיגור שלכול אורך הספר לא מדברים מהו טיבו של אותו פיגור, והסבא מרטין. משפחה זו נראית על פני השטח כמאושרת אבל לא כך הדבר! הקשיים בה אם נראים ואם אינם נראים מעיקים על המשפחה ושאלות צצות בראשו של כול אחד מבני המשפחה.

» ביקורות נוספות של נונו
» ביקורות נוספות על הבלתי נראים