ביקורת ספרותית על הרץ במבוך - הרץ במבוך #1 מאת ג'יימס דשנר
ספר טוב

---

הרץ במבוך הוא מצד אחד דומה מאוד לחבריו בז'אנר אבל מצד שני שונה מהם.
כי מצד אחד, עולם דיסטופי, נערים מתבגרים… לא שמענו על זה כבר? אבל סדר הדברים והעלילה הלא צפויה וכמובן הסוף הם אלה שמבדילים אותו מכל השאר והופכים אותו לכל כך שונה.

אהבתי מאוד את הכתיבה, כי לא רק שהיא בגוף שלישי, שזה חידוש מרענן. היא קולחת וזורמת, היא שומרת על מתח ומתובלת בלא מעט הומור. וזה כל מה שאני מצפה מכתיבה טובה.
וגם אהבתי נורא את הסלנג, אני לא יכולה להפסיק להגיד 'שיצי' ולקבל מבטים תמוהים מאנשים.

העלילה הייתה לא צפויה והתקדמה בקצב מהיר, ותמיד שמרה על מתח שגרם לי לרצות להמשיך לקרוא ולא לעזוב את הספר.
כבר בספר הזה היה לי ברור שג'יימס דשנר הוא מסוג הסופרים הורגים דמויות על ימין ועל שמאל (ומסתבר שהוא באמת כזה).

ואיך שסיימתי את הספר הצטערתי שלא לקחתי איתו את מבחני הכוויה.
אני תמיד אומרת שטרילוגיות בנויות אותו דבר - הספר הראשון כמעט תמיד מסתיים בסוג של סוף סגור פתוח, שעדיין הכל יכול לקרות ונשארו דברים לא פתורים (עיינו ערך: משחקי הרעב, פרסי ג'קסון, הארי פוטר, ההצהרה
מפוצלים והרשימה עוד ארוכה) מעטים הסופרים שכבר בספר הראשון מסיימים את הספר בסוף פתוח, וג'יימס דשנר נמנה ביניהם, ולדעתי זה צעד נועז לסיים את הספר הראשון שלו ככה.
וזה לא רק שמבדיל את הסופר מכל כך הרבה סופרים ש'הולכים על בטוח' לדעתי הסוף רק הופך את הספר לטוב יותר.

וראיתי את הסרט, חוץ מזה שהשחקנים טובים, אין מה להשוות בכלל, זה כל כך הספר.

» ביקורות נוספות של SHIRA
» ביקורות נוספות על הרץ במבוך - הרץ במבוך #1