ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 ביוני, 2014
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
אני מסתכנת לצאת מהסקירה הזאת מבוגרת וקפדנית, שלא לומר צינית ומרירה. אז לפני הכל אני אומר לזכותי שאני אוהבת ספרי נוער. כלומר, כשהם כתובים טוב. את "הבכורה" אהבתי. גם את "משחקי הרעב".
תומס מגיע בצורה מסתורית למקום מסתורי ולא מובן. והוא גם לא זוכר שום דבר מחייו הקודמים. כאילו לא מספיק קשה לכתוב על אדם מחוסר זיכרון במציאות רגילה, או על אדם בעל זיכרון במציאות מוזרה, מאחד דשנר את שני הדברים האלה גם יחד. וכך עובר חלק ניכר מהספר בניסיונות של תומס להבין מה קורה, ומי נגד מי, ובניסיונות של דשנר להסביר את זה לקורא.
מתברר שהמקום מסודר היטב, ושיש כללים וחוקיות ברורה. אחד מהדברים הכרוכים בחוקיות הברורה היא הגעה קבועה, אחת לחודש, של "חדש" למקום. ועוד חוקיות ברורה נוספת היא שהחדש מגיע נטול זכרונות מחייו הקודמים ונטול כל הבנה והכנה למקום החדש על כלליו הנוקשים. במקרה כזה מה שהיית מצפה זה שתהיה דרך פשוטה וברורה שבה יוסבר למשתתף החדש מה קורה, ומי נגד מי. אלא שלא. תומס מגלה שהוא צריך להסתדר לבד, ולהבין לבד, ושכועסים עליו כשהוא שואל שאלות. ואז הוא עובר על כלל עלום, יוצר בלגן ונענש.
אבל זה בקטנה. באמת. בספר יש בעיות אמינות גדולות בהרבה.
כל יושבי "הקרחת" , זה המקום המוזר שתומס נחת בו, הם בני נוער. וכולם בנים.
שאלה: מה קורה לקבוצה גדולה של נערים שנמצאים יחד במקום מוזר, בלי הורים ובלי השגחת מבוגר?
א. הם יקימו חברת מופת דמוקרטית ונאורה, ויצליחו לשרוד לאורך שנים.
ב. הם יצליחו בכוחות תושיה ושכל לשתף פעולה ולהיחלץ מהמקום.
ג. יהיו כמה חיכוכים, אבל בסופו של דבר השכל יגבר על הרגש, והם יתעשתו ויתארגנו.
ד. לכו לקרוא את "בעל זבוב".
שאלה: מה יקרה לחבורת בנים בני 12-17 אם פתאום תימצא בחברתם נערה בת הגיל שלהם?
א. הם יתייחסו אליה בעדינות ובאצילות.
ב. הם יטפלו בה עד שתבריא.
ג. האופי שלה וחוכמתה הרבה ישפיעו על כולם טוב, והם ישפרו את דרכיהם הנלוזות משכבר.
ד. לכו לקרוא עיתונים.
יש לי עוד תהיות נראטיביות, אבל להפתעתי גיליתי בעמוד האחרון שזה רק חלק א' בספר. כלומר - יש המשך. או המשכים. מה שאין לו סימן וזכר על שום צד של הכריכה. אז יכול להיות שיש דברים שיסתדרו טוב בהמשך, אבל אני לא בטוחה שאני רוצה לבדוק את זה.
ובקצרה: בשביל סיפור ריאליסטי והגיוני על חברת נערים במקום מבודד, יש לי את "בעל זבוב". בשביל סיפור מותח ורומנטי בתנאי אכזריות משתנים וחוסר ודאות, יש לי את "משחקי הרעב" וההמשכים. בשביל סיפור מדע בדיוני על חידת מבוך מתוחכמת ועל טבע האדם יש לי את "האדם במבוך" המעולה של רוברט סילברברג.
אבל הי, אהבתי את הסלנג. גם משהו.
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 11 שנים)
נעמה תודה.
אני שמחה שאהבת תביקורת שלי ;-)
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים)
גלית, תודה.
אני לא יכולה להתעלם. לפעמים אני מגיבה במקום, לפעמים אני מגיבה בסקירה הבאה שלי, אבל לשתוק אני לא יכולה. אני ישראלית, מה לעשות.
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים)
אה כן
נצחיה,
שחקת אותה עם התגובה. גם שנונה גם משפילה וגם עושה צחוק מהבריון. |
|
|
גלית
(לפני 11 שנים)
נעמה .אלון
שיניתי מדיניות
פעם חשבתי שצריך להתעלם כי תגובה מגרה את הטרול המצוי והתעלמות מייבשת אותו. אבל כששותקים נותנים לכל בריון עלג וזב חוטם את הבמה .ומאחר ואלוהי הסימניה לא טורח בזוטות כגון אלו ,מוטלת על השפויים שבנו המלאכה. בריונים מסתלקים כשאף אחד לא מתרשם מבריונותם. |
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים)
"תאישיות" גדול! אין דברים כאלה ! אמצתי לעצמי
אלון אם תתאפק, אז תפסיד את כל הצחוקים
נצחיה- כפי שאמרתי , את כותבת נהדר ויש לך יופי תאישיות. |
|
|
גלית
(לפני 11 שנים)
או הטרולים גילו גם את הבקורות!
איזה יופי.
ממש נהדר. קווה קווה אני הייתי טורחת לכתוב עברית נכונה לפני שאני שופכת טנופת וגסות רוח על כתיבה של מישהו אחר. לך תקרא מילון |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים)
או, איזה כיף! כמה לכלוך וטינופת!!
נהדר. אז קווה-קווה, או קיו-קיו, או איך שלא קוראים את השם הזה.
1. יש לי מושג על מה אני מדברת. אפילו די הרבה מושג. 2. קראתי את הספר. וואלה. היה קשה לעשות את זה, כלומר להתגבר על השיעמום וחוסר האמינות, אבל עשיתי זאת בהצלחה. 3. הפואנטה וכו' - לא הבנתי מה הקשר למה שכתבתי. נבחרו במיוחד וכו' וכו', לא אומר לא לספר להם מה הכללים, ואז להעניש אותם על כך ששברו אותם. אין בזה שום הגיון. 4. בכל פעם שבא לי ללכלך על מישהו אני באה לאתר הזה, שיש בו הרבה חברים שלי (עלובים, לא עלובים, למי אכפת). 5. אני אף פעם לא משמיצה ספרים טובים. רק ספרים גרועים, כמו הספר הזה. 6. אני אוהבת אותך בחזרה. (ותודה, באמת תודה, על עשר דקות מענגות של כתיבת התגובה הזאת. כמו שאמרתי: כיף!) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים)
נצחיה, אם אני הייתי במקומך...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים)
תתאפקו
|
|
|
qweqw
(לפני 11 שנים)
אין לך מושג על מה את מדברת ואני דיי בטוח שאפילו לא קראת תספר
כל הפואנטה היא שכל הנערים האלה נבחרו מבין אלפים כי הייתה להם תיכולת תאישיות ואת הפוטנציאל לעמוד בתנאים שהם הגיעו אלייהם בלי להשבר ואולי אם היית קוראת את הספר היית בכלל מבינה את זה.
אז פעם הבאה שבא לך סתם ללכלך על משהו לכי לחברים שלך שהם בטח אנשים עלובים בדיוק כמוך ואל תשמיצי ספר טוב ותהרסי למי שלא קרא אותו חתיכת בנאדם עלוב שכמותך |
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
נצחיה - בבקשה
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=38059
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=37032 http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=5358 |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
חני - תודה רבה גם לך.
הספר מלא בסלנג מומצא. איזו מין שפה מיוחדת שהתפתחה במקום הזה, מלא "שיץ" ו"שפיץ" ו"קלאנק". להרבה כותבי ביקורות על הספר הסלנג הפריע, כי לקח זמן עד שהבינו משהו. אבל בעיני החלק הזה היה חינני מאוד. למעשה הדבר הכי חינני בספר.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
no fear - תודה.
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מותר לך להיות מבוגרת וקפדנית צריך פה לפעמים מבוגר אחראי:)הסלנג
הסלנג קצת נעלם לנו עם השנים זה שאהבת את הסלנג זה גם משהו.
|
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת אדירה עד מאוד. במיוחד הצחיק אותי המשפט האחרון, כמו גם סעיף ד' בשאלה א'.
בחרתי ד'. |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אני לא מכירה את רוברט שאקלי.
אני גם לא מסכימה לתחושת ה"אין חדש תחת השמש". יש מקוריות בעולם, ואפשר למצוא ולהמציא דברים חדשים, או לפחות וריאציות שהן רחוקות מספיק מהמקור כדי שיוכלו לעמוד בזכות עצמן. אלא שרוב הכותבים יכולים להצליח מספיק טוב גם בעזרת מיחזור, בלי לטרוח על המצאה של רעיון חדש. וגם זה לא רע, בהנחה שהביצוע מוצלח ואמין. לטעמי בספר הזה הביצוע לא מוצלח ולא אמין.
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
לא זה לא משתווה למשחקי הרעב
לשניה רציתי לומר שזה לא מקורי כמו משחקי הרעב אבל אז נזכרתי שגם היא לא המציאה את העניין ורוברט שאקלי היה שם הרבה לפניה, הקיצור- אי אפשר לבנות על מקורי עם שום דבר היום. מקסימום אדפטציה (מוצלחת או לא)לרעיון שמישהו הגה כבר
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אני חונכתי על ברכי אבא ציני,
ואחים שלו, שהיו צינים בהרבה. אז הבנתי שזה לא כיף. לכן כלפי הילדים שלי אני משתיקה את כל הציניות (הם ממילא לא מבינים. ציניות מתבזבזת על ילדים קטנים). במקומות אחרים אני מרשה לעצמי להתפרע. בפרט כאשר סופר כותב בצורה מופרכת כל כך.
|
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תקחי ועוד איך כמחמאה. אני חונכתי על ברכי מונטי פייתון כוהני הציניות הגדולים
עשיתי השתלמות בחמישה הקאמרית. ציניות היא לא רק נשק היא גם סוג של תבלין לטעמי.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
נעמה, אני אקח את זה כמחמאה.
ציניות היא נשק לא הוגן, אולי. אבל לפעמים היא כל מה שיש.
|
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
את טובה בציניות, המבחנים האמריקאים שלך מושחזים ופוגעים בול המטרה.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
גלית, את צודקת בהחלט.
ואכן לא את כל ספרי המבוגרים אני אוהבת...
נקודת הבדיקה שלי היא כזאת. אם בעיות האמינות צצות רק בדיעבד, כלומר אני קוראת את הספר בהנאה ורק בסופו אני מתחילה לשאול שאלות, אז הספר זכאי לקבל ארבעה כוכבים. דוגמה כזאת היא "אשתו של הנוסע בזמן". ספר עתיר בעיות נרטיביות וחוסר אמינות, אבל במהלך הקריאה הראשונית לא הרגשתי בהן. מצד שני יש את אותם ספרים שבהם כבר במהלך הקריאה אני מרגישה את ה"לא יכול להיות הזה", שמקשה עלי לזרום לתוך העולם שהכותב ברא. וזה מה שהיה בספר הזה. צר לי, אבל הוא לא מגיע לקרסולי "משחקי הרעב". לא רק בגלל התמימות המפליגה שלו (שזה לגיטימי בספר נוער), אלא בגלל בעיות קשות בהרבה. אבל זו כמובן דעתי. יכול כל אחד לבוא ולחלוק עליה, זה לא שאני מומחית או משהו. אני רק כותבת אהבתי/לא. |
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ועכשיו כשאני מסתכלת אני רואה שנתתי לו 5 כוכבים
שזה משהו שאני לא עושה בקלות רבה ,אבל ממרחק זמן אולי הוא לא זכאי ל-5 ,צריכה לחשוב על זה
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
כל נקודות החולשה - אכן חלשות
אבל גם בספרי מבוגרים אין תמיד עקביות והגיון .
עדיין היה מאד מותח ומספיק שונה מהסטנדרט שאמליץ עליו הלאה לאוהבי משחקי הרעב |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
זשל"ב, תודה רבה לך.
בספרי הנוער יש משהו פשוט, אך לפעמים הוא הופך להיות פשטני, ואז זו בעיה.
לי דווקא לא מפריעה הכתיבה בגוף ראשון, אם היא עשויה בצורה טובה. אבל לא תמיד היא עשויה בצורה טובה. לכתיבה בגוף ראשון יש מגרעת נוספת, הויא הצורך להזדהות עם המספר, שהוא לא תמיד דמות שנוח ונעים להזדהות איתה. [ובכן - יצאה לך ביקורת, זה נכון] |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אני לא אוהב ספרי נוער.
וראיתי את הספר הזה בספריה ובכלל לא שמתי עליו. ניסיתי לקרוא את המילים הראשונות וזה לא עשה לי את זה- פשוט שיעמום מוחלט. אני חושב שמה שמפריע לי בעיקר בספרי נוער זה הכתיבה, כי העלילה דווקא מצוינת ומלאה באקשן. אני לא אוהב גוף ראשון בספרי נוער. זה מה שמפריע לי. הסופר מנסה בכוח לברוא סיפור מעניין וחדשני וזה פשוט לא יוצא לו טוב. אבל נצחיה, הביקורת מעולה! *נראה לי כתבתי פה סוג של ביקורת :) |
25 הקוראים שאהבו את הביקורת
