ביקורת ספרותית על החורף שלי בזירולנד מאת פאולה פרדיקטורי
ספר בסדר

---

לא כל כך אהבתי את הספר. כן, הוא היה יפה, מרגש אולי, אבל לא הייתה בו פואנטה. מאז שאלסנדרה וה"זירו" הזה הפכו להיות חברים (דבר שהיה ברור עוד מהתקציר) הכול הפך להיות חסר עלילה, מקרים קטנים, מיצגים כל אחד את עצמו, כמו בחיים האמיתיים. ספר לא יכול להיות ככה, הוא צריך עמוד שידרה, וכאן עמוד השידרה הוא רופף ולא בטוח. אז זה גרם לי להוריד כוכב אחד.
חוץ מזה, יש את העניין של הסוף - מה זה הסוף הזה?! הוא מהיר מידי ולא מובן ובעיקר לא סופי (כן, אני יודעת שיש דבר כזה סוף פתוח אבל גם סוף פתוח הוא סופי במידה מסויימת). היה נראה כאילו לסופרת נמאס מהספר אז היא ניסתה "לתקוע" לו איזה סוף, סתם משהו שהיא חשבה עליו ברגע, ולגמור עם הספר. זה גרם לי להוריד עוד כוכב.
זהו בעיקרון.

» ביקורות נוספות של ללא כינוי
» ביקורות נוספות על החורף שלי בזירולנד