ביקורת ספרותית על האדם מחפש משמעות - מבוא ללוגותרפיה מאת ויקטור פראנקל

---

נראה שמאז בריאת העולם ועד הרגע שבו יעלם המין האנושי, תהיה זו השאלה המרכזית ואין אדם בר דעת שאינו מתמודד איתה
במשך כל שלב במהלך חייו.
האדם הראשון שנברא על פי ספורי המקרא בגן העדן שלא היה חסר לו דבר בחומריות חטא את החטא הקדמון באותו חיפוש למשמעות ומצא תשובה כואבת כשנענש . החיפוש אחר האלוהים במגדל בבל שוב השליך את האדם לאחור בניסיונו לחפש את הנשגב מבינתו, בניסיון להבין בשביל מה כל ה"דבר הזה".
האדמה שותקת אינה נותנת מענה לשאלה כך בספרו של פנחס שדה "החיים כמשל" ויקטור פרנקל מתמודד עם השאלה הזו בעיקבות הטראומה הנוראה שעבר בשהותו במחנה המוות אושוויץ ובדרכו מנסה למצוא חיבור בין הפסיכולוגיה לבין השאלה הטורדנית הכלל אנושית הזו. ספר ראוי בכך שמנסה להראות קשר בין השרדות לבין אלו שכביכול מוצאים משמעות אישית בחייהם.
הוא יצר מערכת שלימה של כילים העוסקים במשמעות החיים ובאיכותם. אבל השאיר את הקורא בתפיסה שכשאדם מחפש משמעות חייו
נטועים טוב יותר ומסוגל להתגבר על הבילתי נמנע שאנו עוברים כל פרט לכשעצמו. כי בעצם אדם נולד לבדו ומסיים את חייו לבדו. איש לא יכול להשתתף איתו ב"מסע הפרטי הזה". מסע הכולל רגעים של אושר והרבה שעות וימים של כאב שמפליא כיצד מסוגלים רבים מאתנו לעמוד בו. (לא כולם). ישנם הבוחרים לשים לעניין קץ מסיבות שונות.
הספר הזה מצטרף לאין ספור ספרים שנכתבו ונכתבים ויכתבו בעתיד ולא משנה עד כמה תתפתח הטכנולוגיה והמדע, - כי זו היא שאלת השאלות הקיומיות וכאן ישנה אי וודאות גדולה אם בכלל קיימת משמעות ואם כן מהי אותה המשמעות.ואין סוף תשובות המוכיחות שאין לשאלה זו מענה.
על מנת לשמור על מסגרת הביקורת לספר זה, הוא הספר ראוי, הוא בהחלט מוכיח שישנה תועלת בחיפוש ובמציאת מטרות לחיים.אבל כאמור לא ניתנת תשובה מאז שהאדם עמד על דעתו חיפש וימשיך לחפש, במודע ושאינו במודע ונראה שזהו גורלנו עד קץ הימים.

» ביקורות נוספות של מיכאל
» ביקורות נוספות על האדם מחפש משמעות - מבוא ללוגותרפיה