רוברט האריס יודע לכתוב, אבל לא יודע לספר סיפור. הסיפור הפעם הוא על מותו של אפיפיור ובחירתו מחדש של אחד מ-117 הקרדינלים המכהנים ברחבי העולם לאפיפיור חדש.
לאחר האספותם של 117 הקרדינלים הרשומים בוותיקן, מתברר שיש אחד שמונה לקרדינל בסוד ע"י האפיפיור שזה אך מת. אם כן, 118 קרדינלים ישנם, וזה החדש מכהן בבגדד, מכל המקומות בעולם. הקרדינלים נאספים בוותיקן בתנאים מחמירים ביותר, סגורים מהעולם בכל מובן אפשרי: אוכלים וישנים שם, מנותקים מכל המתרחש בחוץ ואינם יכולים להוציא מידע החוצה. רק הצבעות ושתי אפשרויות: עשן שחור בארובה – אין הכרעה, עשן לבן – יש אפיפיור חדש.
ההצבעה אינה הצבעה אחת ויחידה. על-מנת להגיע לתוצאה חוקית, על הנבחר להשיג שני שליש מהבוחרים. במקרה שלנו מדובר בשבעים ותשעה קולות ומעלה. את ההצבעה מנהל הנשיא לומלי, מועמד בעצמו לאפיפיורות. הוא מקבל במהלך ההצבעות מידע הפוסל קרדינל זה או אחר מלהבחר ועליו לנווט בחכמה את הפסילות בלי שיחשדו כי הוא עצמו חפץ באפיפיורות. בתחילה אין הוא חפץ בה כלל, אבל כשההצבעות מתקדמות, ואין אחת אבסולוטית, ושמו עולה בכמות המצביעים עבורו, פתאום ריח השררה ערב לחכו. עד להפתעה הסופית.
מה אנחנו מקבלים במהלך הספר? אין ספק שהאריס קיבל תדרוך מעמיק בהלכות ההצבעה, סייר במקום וראה הכל במו עיניו, בלי שראה הצבעה של ממש. זה בלתי אפשרי. מה כן? ספר העוסק ברכילות ארכיטקטונית, הדרת נשים מוחלטת כמעט, להג אינסופי, שאינו ממש מקדם את הסיפור וניסיון ליצור מתח בסיוע הזול של "אללהו אכבר" ונחשו מה בא בעקבותיו. מי כמונו יודע.
האם לקרוא? כן, אם:
1. אם חובבי האריס מושבעים (ולמה שתהיו)
2. אתם סקרנים לדעת מה קורה בקונקלווה, שזה תהליך הבחירה (סיבה סבירה)
3. אתם קוראים גם את התווית של האקמול (כי זה טקסט)
לא, אם:
1. אתם מודעים לכך שהאריס אינו כותב ספרים טובים
2. יש לכם ספרים טובים יותר בהמתנה
3. רכילות דתית מכם והלאה
4. הסיסטינית היא קפלה ונועדה לתיירות בלבד.
5. אתם יודעים שעדיף לקרוא את קצין ומרגל המרהיב שלו.

לשיקולכם. הספר סביר בלבד.

בזכות הביקורות כאן רכשתי לאחרונה את הספר במבצעים של זמורה ביתן,

התחלתי וחלק מהתיאורים של רחובות הוותיקן, מזכיר לי את הטיול האחרון שלי בדיוק לפני הקורונה בסילבסטר 2019.

הספר מספר את התהליך של בחירת האפיפיור מעיניו של לומלי קרדינל שהוא גם במשרת הנשיא, יש שר חוץ ושר כספים וכו', כמו של כל מדינה אחרת בעולם, ולומלי הוא הנשיא, וכבר עבר 3 קונקולות של בחירת אפיפיור, אנחנו קוראים מה הולך בנפשו של הקרדינל והתכבדות הנפש במידה לבחור שייתן מענה ויהיה האב הקדוש, את המלחמות הפוליטיות מתחת לשטח של כל מיני קרדינלים שהם חושבים שמגיע להם, אבל...

ישנם התיאורים הרגילים של המידע שזה בקטנה, בעצם סוג של הסבר למה נעשה מה שנעשה בכך שלומלי נזכר איך נבחרו האחרים, איך ההצבעה החשאית, ויש את סיפור הרקע, אישית מאוד נהניתי לקרוא את הספר, הרגשתי מה שהרגיש לומלי לא ראיתי כמותו מה עומד לקרות, ולמה נבחר מי שנבחר, וזה כמובן לא אספר כי מתגלה לקראת הסוף, אם רמזים מסביב, כשתיאר כל מיני מקומות בוותיקן הזכיר לי הנסיעה שלנו, וקצת חלמתי על מקומות אחרים. אני מאוד ממליצה לקרוא. היה כיף בסופו של דבר משהו כמו 4.5 כוכבים אז עיגלתי למעלה ל5. תיהנו.

ובכן, צפיתי בסרט החדש והמשובח עפ"י הספר. סרט משובח לרוב יבטיח שהספר על פיו הוסרט יהיה טוב.
ובכן, כשחשבתי - לא התאכזבתי נהפוכו - ספר טוב.
לאחר מות האפיפיור הליברל יחסית, מתקיים הליך בחירת האפיפיור הבא.
הקפלה הסיסטינית יפהפיה כידוע (ולמי שלא ידוע - המלצת ביקור) שנסגרת עד שיצא עשן לבן ויצאו עוד אי אלו אמיתות.
תראו את הסרט ותהנו. תקראו את הספר וכנ"ל.

#
האריס עוסק בספר הזה באחת ההוראות הדתיות המסתוריות ביותר בעיני - יש לומר שחלק גדול מהדתות והוראותיהן מסתוריות בעיני - בחירת אפיפיור חדש עם הסתלקותו של הקודם. הבחירה היא בחירת עמיתים – רשאים להצביע קרדינלים עד גיל 80. משרות הדת הרמות – כמו בתחומים אחרים – מחייבות טיפוס ארוך-שנים בסולם הדרגות - כך שאין שום קרדינל שהוא צעיר משלהי שנות השישים. יוצא מזה שהבוחרים הם אנשים בטווח גילאים של 15 שנה בערך, בעלי ניסיון דתי ופוליטי רב-שנים החסרים לחלוטין ניסיון אישי של חיים רגילים הכוללים קשרים עם המין השני, משפחה וילדים. קבוצה זו מכונסת עם מות האפיפיור, מבודדת מהחוץ ומקיימת בחירות "עד שיצא עשן לבן", המודיע למאמינים שאפיפיור חדש יושב על הכס הקדוש.

הסיפור בדיוני, מבוסס על תחקיר מעמיק של הדמויות ובעלי התפקידים בותיקן, מהרגע שנבחר לאפיפיור יהיה הנבחר קדוש, נציג אלוהים עלי אדמות. לחילונים זכות זו של קרדינלים קתולים נשמעת מוזרה: הצבעה של קצת יותר ממאה איש הופכת אחד מהם לדמות אלוהית בעיני מאות מיליוני המאמינים (וגם בעיני אלה שבחרו בו...) הדת הקתולית היא הראשונה בדתות הנוצריות, יצרה תהליכים, פרישות, פולחנים מורכבים ופתרונות שחלקם לא מובנים לאלה שאינם מאמינים בה.

הסיפור כתוב מצויין. כתיבתו של האריס רגועה, ללא התלהמות וקפיצות בזמנים. יש לו יכולת סיפורית מצויינת והוא מצליח להפוך אף תהליכים ביורוקרטיים משמימים לסיפור מרתק ומותח. הוא מתאר את הפוליטיקה, ההתחברות לקבוצות כוח, האינטרסים, נסיונות השיכנוע - אסורים אך שרירים כמו בכל בחירות. הוא מתאר את קבוצת הגברים הדתיים המאמינים שבידיהם ציווי אלוהי לחתור לסוג כזה או אחר של התנהלות כנסייתית. הוא מתאר את הפער העצום בין הקרדינלים הגברים בעלי הכוח, לנזירות שבסיפור הזה משמשות מנהלות המשק של הותיקן, ובהתכנסות הקונקלאווה הן למעשה משרתות הגברים.

אני מחבבת מאד את ספריו של האריס. אלה שקראתי עניינו אותי בדרך כלל. בסיפור הזה יש אווירה של אירונייה דקה. האריס אינו מותח ביקורת גלוייה על התהליך שהוא מתאר (אני מניחה שהוא יודע מה טוב לו...) אבל בכל זאת, בין השורות, צץ מפעם לפעם איזה שדון כזה שאומר "תיארתם לעצמכם שזה מה שקורה???"
הסיפור מסתיים עם טוויסט אירוני ומפתיע. וגם עליו אמרתי "אפשרי בהחלט"...

הספר נקרא במקור באנגלית conclave מילה שמקורה מ con clave בלטינית, עם המפתח. 118 קרדינלים, אנשי הכמורה הבכירים ביותר בכנסייה הקתולית העולמית ננעלים במתחם מצומצם בוותיקן. מוטלת עליהם משימה משמעותית וחשובה מאין כמוהה למיליארד וחצי מאמיני הכנסייה הקתולית ברחבי העולם. לבחור אפיפיור חדש, האיש שיעמוד בראש הממסד העצום הזה וישמש כמנהיג הרוחני והפיזי של הכנסייה הנוצרית הקתולית הכלל עולמית.

הסיפור מובא מנקודת מבטו של הקרדינל לומלי, מנהל אסיפת הבחירות, איש כמורה ותיק שתמיד הצליח בתפקידים ניהוליים בכירים אך בערוב ימיו הוא חש רחוק מייעודו הרוחני ואכול ספקות לגבי יכולותיו. כמו בכל תהליך בחירות חשוב, ישנם מועמדים מובילים, סיעות, סודות מסתוריים שמתגלים במפתיע, דרמה ויצרים.
הקרדינלים הבוחרים אמנם מבודדים מן העולם, אך העולם מצליח לחדור את חומות הוותיקן, ואירועים חריגים מתחילים להשפיע על התהליך שמתארך באופן בלתי צפוי. למרות המסגרת המצומצמת של הזמן והמקום האריס מצליח ליצור עניין ומתח רב. זהו רומן שמשלב בהצלחה דרמת בחירות פוליטית תוססת, עם סוגיות רוחניות ופוליטיקה עולמית.
האריס הוא סופר פורה ומגוון, רוב ספריו הם בז'אנר הכתיבה ההיסטורית החל מפומפיי המשמים וכלה בארץ אבות, שהוא לא פחות מיצירת מופת של היסטוריה ספקולטיבית ואחד הספרים הטובים שקראתי אי פעם.
עד שיצא עשן לבן תופס מקום טוב ביניהם. הוא בהחלט רומן קריא וסוחף, בעל ערך מוסף עקב הבחירה הלא שגרתית של הרקע לסיפור, וסוף מפתיע שמעלה חיוך ומעורר מחשבה.

ספר ממש טוב. מרתק. כמעט ונתתי לו 5 כוכבים..
ואז הגיע הסוף הלא משכנע.. כמה חבל!
מניחה שהסופר ניסה להפתיע ולהמם את הקוראים, זה פחות עבד עבורי. הייתי מוותרת על הפרק האחרון..

עם זאת, עדיין שווה קריאה!

בחירתו של האפיפיור נטועה במסורת רבת שנים וה"קונקלווה", שהוא הגוף הבוחר את האפיפיור, מורכב מקרדינלים שגילם אינו עולה על שמונים ומספרם אינו עולה על מאה ועשרים (קרדינל זו דרגת הכמורה הגבוהה ביותר תחת האפיפיור). ה"קונקלווה" מתכנס בקפלה הסיסטינית שבקריית הוותיקן והליך הבחירה עשוי להימשך ימים, עד לבחירת האדם המתאים ביותר (לכאורה). על הקרדינלים נאסר כל מגע עם העולם החיצון בעת הקונקלווה. בכל סיבוב הצבעה, במידה שהקונקלווה לא מצליח להגיע להכרעה, עולה עשן שחור מהקפלה הסיסטינית שבוותיקן. כאשר נבחר לבסוף אפיפיור עולה עשן לבן לעיני מאות אלפי מאמינים שממתינים בקוצר רוח בכיכר. למידע מורחב ניתן לקרוא כאן:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%...
כל ההקדמה הנ"ל מהווה רקע לספרו האחרון של רוברט האריס שמתחיל ממותו של האפיפיור המכהן ונמשך בתיאור הליך ההצבעה הנ"ל, את האינטריגות של חלק מהקרדינלים ואת מכלול האינטרסים שלהם. האינטרסים בד"כ מתחלקים לאינטרסים אישיים, בעיקר של אלו הרואים עצמם ראויים למשרה הרמה, לאינטרסים קבוצתיים שמורכבים בעיקר עפ"י מוצא, שפה, מדינתו של הקרדינל וכו'. באופן כללי, מעבר למה שהזכרתי, יש מאבק תמידי בין קבוצת קרדינלים שמרניים לבין קבוצת קרדינלים ליברלים יותר שפתוחים לשינויים ולרפורמות בכנסיה הקתולית. בסופו של דבר האינטרס הכללי מוביל לבחירת אפיפיור שמייצג את הקו השמרני או את הליברלי.
לכאורה מדובר בנושא שלא הייתי מקדיש לו קריאת ספר אבל כשמדובר ברוברט האריס, שהוא ללא ספק אחד הסופרים האהובים עלי ביותר בשנים האחרונות, אני יודע שמדובר באמן שיכול לקחת נושא משעמם ולהפוך אותו לנושא מרתק - ואכן כך היה. האריס רקח סיפור במרכזו עומד הקרדינל האיטלקי לומלי, שנושא בתפקיד החשוב "נשיא הקונקלווה", אדם בן שבעים וחמש שבכלל רצה לפרוש מכהונתו אבל סורב ע"י האפיפיור המנוח. לומלי שמנצח על ההליך מתחילתו ועד סופו, נחשף במהלכו יותר ויותר לסודות שהסתיר האפיפיור המנוח ולסודות שמסתירים חלק מהקרדינלים הבכירים, לרבות האינטריגות והמהלכים הפוליטיים שלהם.
מדובר בספר בדיוני שמורכב ממציאות קיימת וניכר שהאריס ביצע תחקיר מדוקדק לפני כתיבת ספרו. מצאתי עצמי מרותק לאורך כל הספר אבל יחד עם זאת תוהה מתי יגיע הטוויסט, איך הסיפור יסתיים, שהרי לא ייתכן שזה כל הסיפור... אז כל שאוכל לומר, מבלי לחטוא בחטא הספוילר, הוא שהטוויסט אכן הגיע ואת החלק האחרון של הספר כבר קראתי בנשימה עצורה. בדיעבד נזכרתי שהאריס טמן לאורך הספר כמה רמזים אבל זו חוכמה שבדיעבד.
הספר ראוי בעיניי לארבעה וחצי כוכבים אבל רק בגלל הטוויסט והסיום אני לא יכול שלא לתת לו חמישה כוכבים מנצנצים

תחילה מבטיחה של ספר שהופכת לקראת סופה לעיתונות זולה בנוסח הבחירות העומדות לכלותנו.
את המקומות המתוארים בספר, קרית הוותיקן, הקפלה הסיסטינית פיאצה סאן פייטרו והמשמר השווייצרי, בקרתי פעם אחת. שם, ניצלנו את היתרון של הסיור המודרך כדי לא לעמוד בתורים הארוכים. כאדם שחיכה זמן רב לביקור, הכנתי "תיק טיול", של רקע היסטורי, תיאורים וניתוח יצירות האומנות במקום ובמיוחד אלו של הקפלה הסיסטינית והחדרים הסמוכים לה.
כשהגענו לשם, "הועזנו", מלשום עדר עזים המכוונים אל המרעה, כלומר, הבזיליקה והכיכר, כשלקפלה והחדרים בסביבתה, הוקצבו חמש דקות. המרד האישי שלי הניב שהיה של רבע שעה.
הוקסמתי מהפייטה, ועמדתי למולה כחצי שעה נוספת. כל המקום הזה מקרין , עצמה ועושר, ובוודאי לא צניעות.
לכן, קראתי את הספר מתוך צפייה לקבל תמונה משלימה, של החיים בתוך הקומפלקס הזה שקרוי ותיקן.
ואכן, רוברט האריס מביא בחצי הראשון של הספר צוהר לחיים אלו. גם המפה המצורפת מסייעת בכך. וכמו בכל תהליך בחירות, מדברים על יעדים, כוונות , צניעות ועושים פוליטיקה, כיפופי ידיים וקידום אישי.
בחלק זה מבצבצת אירוניה והומור בתיאורים. מול הצניעות של האפיפיור המת, עומדים בעלי תפקיד שמתנצחים על מועד פינוי הגופה, מה נוסח ההודעה שתשוחרר לציבור, כאשר המניע מאחורי ה"דיונים" הם שיקולים אישיים , כמו " הצגה נכונה" של חשיבות מוסר ההודעה ונושאים אחרים.
חלק זה מכיל המון אנקדוטות, כמו זו שמתארת את רגעי ההכרזה של האפיפיור החדש.
היות והאפיפיור הנבחר צריך להופיע מיד בבגדיו החדשים לפני ההמון בכיכר סאן פייטרו, מכינים לו כבר בתחילת תהליך ההצבעה סט בגדים אפיפיורי.
לשם כך מחכות עשר זוגות נעלים אדומות וחמש חליפות אפיפיוריות בגדלים שונים. באחד המקרים נבחר אפיפיור "בעל מידות גדולות" שגם בארץ מייעדים לאדם כזה חנויות נפרדות. כאן הזמן דחק. כדי לפתור את הבעיה, פרמו את הגלימה מהגב, הנבחר לבש אותה כמו שלובשים חלוק מנתחים, ועל השסע נתפר הצלב.
תהליך הגעת הקרדינלים לקונקלווה, ההתכנסות לבחירת האפיפיור, מרתקת.
יתכן כי המחבר הפסיק את כתיבת הספר ברגע זה, וכשחזר אליו, איבד את הקו האירוני, קליל מעט, ומאוד ציני. במקומו הספר הופך לעוד ספר מתח בעל טריקים ושטיקים, וחבל.
אני ממליץ לקרוא רק את החצי הראשון, לקבל את התמונה והאווירה של הוותיקן, ו.. להפסיק.

בדיוק עכשיו ברוח הבחירות ששורה עלינו אין עיתוי טוב יותר מלקרוא ספר מקסים זה.
האפיפיור מת, נפטר במפתיע, הוא לקה בליבו, מיד במדינת הואתיקן בו גר האפיפיור חלה תכונה רבה, למי להודיע? איך עובד הפרוטוקול ומה קורה עכשיו?

הקרדינלים נאספים מרחבי העולם אל מדינת הואתיקן, לבחירות המפורסמות לבחירת האפיפיור החדש עד שיצא עשן לבן.
117 קרדינלים במספר מגיעים, משתכנים בחדרי הואתיקן הצפופים והחשוכים.
הפרוטוקול ברור מאד, רוב של 75 אחוז זקוק הנבחר.
והנה דפיקה בדלת, קרדינל נוסף הגיע, הקרדינל מבגדד פיליפיני שאיש לא הכיר, הוא קטן מידות, עדין וקולו רך.

לומלי יד ימינו של האפיפיור תוהה על קנקנו.
סבב הבחירות נפתח, הקרדינלים בוחרים, הועדה בודקת הפתקים נספרים נרשמים ובסופו של תהליך נשרפים.
אין רוב אבל מסתמן הכיוון, או אז מתחילים הלחשושים, האינטריגות ההכפשות ושוחד והטיית הבחירות.
נשמע מוכר?

אז כן בחירות כמו בחירות אינן נקיות כפיים גם שמדובר באפיפיור ירום הודו.
וזהו אינו קצה הקרחון.... סבב ועוד סבב ועוד סבב......

עד שיצא עשן לבן.
ספר מרתק לתוך נבכי הואתיקן
אהבתי מאד