ביקורת ספרותית על אשת הסנדלר - פרוזה # מאת אדריאנה טריג'יאני
ספר מעולה

---

הספר "אשת הסנדלר" מאת אדריאנה טריג'יאני המתין לי זמן רב על המדף השלישי בספרייה הביתית. אולי בשל ההתמכרות שלי דווקא לספרי מתח, דחיתי את הקריאה במה שהוגדר כ"רומן אפי רחב יריעה" לתקופה שבה ארגיש יותר מפוקסת ועם יותר סבלנות לאכלס דרמה ספרותית המתעמקת ברבדים הדקיקים ביותר של אהבה, חברויות ומשפחה.

אני כל-כך שמחה שלבסוף החלטתי להרים את הכפפה ולקרוא אותו.

הספר שזור בשלל רגעים מרגשים של אהבה, פרידה, עצב, הומור ושנינות. בעמוד אחד אני מוחה דמעה ובשני מתגלגלת מצחוק – "אדוני, אם הם מסוגלים לבטא ספגטי, הם יכולים לבטא לצארי." (עמ' 146) – ובעיקר נשאבת לעולמן של הדמויות.
"היא היתה שקועה במילים עד שנראה כי העולם שמחוץ לדפים חדל להתקיים." (עמ' 432) – כאילו אדריאנה כתבה את זה עלי! :)

הספר מלא באמיתות עמוקות על החיים, חלקן נתפסו בעיני כנכונות וחלקן פחות, אך היה זה מעניין להתוודע לעולמה הפנימי של הסופרת דרך המילים שהעניקה לדמויות שלה: "אדם יכול לחשוב בבהירות במקום שמספק מרחב לחלומותיו." (עמ' 148).

העלילה מגוללת את סיפורם של שני ילדים למשפחות איטלקיות, ברגע שהמציאות מכריחה אותם לעזוב את ההר הקסום בו חיו כל ילדותם ולהגר לארצות הברית לבדם, כל אחד תחת נסיבות שונות. דרכיהם של אנצה וצ'ירו מצליחות להצטלב גם מחוץ לאיטליה, במקומות הכי פחות צפויים. הקוראים עוקבים אחר סיפור אהבתם (שהוא יותר מסיפור אהבה, הוא סיפור חיים) מגיל העשרה ועד שנות בגרותם. לא מדובר רק בסיפור רומנטי, אלא בסיפור משפחתי, על אחווה ורעות, על הקשיים בארץ חדשה ועל יצר ההישרדות.

מבחינת המבנה של הספר, לטעמי הפרקים מעט ארוכים מדי אבל זה לא גורע מהעניין בסיפור. לקראת סיום הספר, הדברים מסתיימות בקלות מדי לטעמי, אבל אני מניחה שקשה לסיים "רומן אפי רחב יריעה" בדרך אחרת :)
אגב, השורות האחרונות בספר, מתאימות כמו כפפה ליד.

ממליצה בחום.

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על אשת הסנדלר - פרוזה #