ביקורת ספרותית על התלקחות - משחקי הרעב #2 מאת סוזן קולינס
ספר מעולה

---

וסוזן קולינס עושה את זה שוב, אם דמויות שאי אפשר שלא להתחבר אליהן, עלילה בלתי צפויה וכתיבה זורמת וקולחת, וגורמת לי להיזכר למה אני כל כך אוהבת את הסדרה הזו.

אז פיטה וקטניס חוזרים לזירה, אולי זה בדיוק כמו הספר הקודם, אולי זה לא מקורי.
לא אכפת לי.
הספר הזה היה מותח, מעניין ומפתיע בדיוק כמו הראשון, ואני לא מאוכזבת ממנו אפילו קצת.

לדמויות:
קטניס: ממשיכה להיות הדמות החזקה שלא נותנת לשום דבר לשבור אותה, ובמקביל להיות הבן אדם הכי פחות החלטי שקיים בעולם, ואני עדיין אוהבת את התכונה הזו, שהופכת אותה לאנושית
פיטה: פיטה בסדר, האמת שאני פחות מחבבת אותו, סוזן כאילו הפכה אותו למושלם וזה מעצבן אותי,
גייל: הוא הופיע יותר בספר הזה מאשר בקודם ואני אוהבת את זה, גייל הוא דמות מעניינת שלא הייתי מתנגדת לשמוע את הסיפור מנקודת מבטו, ואני חושבת שהוא המועדף עליי בכל המשולש אהבה הזה, כי פיטה מושלם מדי
פיניק: פיניק נחמד, חיבבתי אותו לאורך כל הספר, הוא ניסה לאורך כל הספר להיות דמות חזקה שלא אכפת לה מכלום, אבל כשמכירים אותו לעומק רואים שיש לו פחדים ונקודות חולשה
ג'והאנה: האמת שלא ממש הבנתי אותה בחלק מהקטעים, אבל היא אדירה, וזה בערך כל מה שיש לי להגיד
פרים: בספר הקודם קיבלתי את הרושם שהיא דמות חלשה, אבל בספר הזה, היא הפכה להיות דמות חזקה כמו קטניס כמעט.
היימיטץ': האמת שהוא נשמע בנאדם לא נחמד במיוחד, אבל הוא דמות חביבה כזו, והוא אחראי לקטעים משעשעים שגורמים לי לגחך, והוא דמות מעניינת, הייתי שמחה לשמוע מה היה הסיפור שלו

אז אלה הדמויות החשבות לדעתי,

אני לא חשבת שאפשר להשוות בין הספר הראשון והספר השני, שניהם אדירים באותה המידה, את דעתי על הספר השלישי אני אשמור לביקורת עליו, ואתם תאלצו לחכות עד אז.

אז לסיכום: יש ספרים טובים, יש ספרים אדירים, יש ספרים שהם ברמת גאונות ואדירות לא נורמלית, ויש את משחקי הרעב
(שהוא, אם לא הבנתם, מעל כולם)

» ביקורות נוספות של SHIRA
» ביקורות נוספות על התלקחות - משחקי הרעב #2