ביקורת ספרותית על פלא מאת ר"ג' פלאסיו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 29 במאי, 2015
ע"י ☁SPIRIT☁


אל תשפטו אנשים על פי המראה החיצוני שלהם- קל לומר, קשה לעשות.
אוגוסט הוא ילד נורמלי לגמריי- לפחות כל עוד זה לא נוגע למראה החיצוני,
הוא אוהב מלחמת הכוכבים, יש לו אחות גדולה ושני הורים שמאוד דואגים לו.
לאוגוסט יש עיוות נוראי ונדיר בפנים, אבל אני לא יכולה לתאר אותו- כי או שאטעה אתכם,
או שתיאור חלקי לא יספק אתכם.

הסופרת מתארת כל פעם חלק אחר בפניו של אוגוסט, אבל היא לא נותנת תמונה מלאה של הפנים שלו, יכול להיות שהיא רצתה להשאיר לנו מקום לדמיון, אבל עלה בי החשד שאולי היא בעצמה לא הייתה בטוחה לגמריי לגביי המראה שלו.

-ועכשיו נעזוב את הטפל, ונגיע לעיקר-

אחריי הרבה זמן שאוגוסט לא לומד בבית הספר, אלה מקבל חינוך בייתי מחשש של ההורים, לגביי הייחס שהוא יקבל מילדים בשל המראה שלו- הוא סוף סוף הולך לבית ספר!
ועכשיו- כמובן, כשהוא בבית הספר הייחס הטוב שהוא מקבל לא מרקיע שחקים.
ישנו ילד- ג'וליאן שיורד עליו בלי בושה ומסיט נגדו ילדים (לא שהיה דרוש הרבה שיכנוע).
אף אחד לא רוצה לשבת לידו ובטח שאלה ש'התמזל מזלם' לא מרוצים מכך, המציאו סוג של 'משחק' הנגיף [אם אני זוכרת טוב את השם מאחר וקראתי את הספר לפני חודש/ חודשיים בערך].
לפי המשחק אסור לגעת בו, או שאתם נגועים- ואם אתם נגועים אסור לגעת בכם כי זה מדבק- וזה מסוכן.
הייחס שאוגוסט מקבל ממש משפיל, אבל הוא מוצא חברים- גם אם בודדים.
סאמר, ילדה נחמדה התיישבה לידו בשולחן בקפיטריה ומאז הם יושבים יחד כל יום, צוחקים ומדברים.
וג'ק- החבר הכי טוב של אוגוסט- הוא מצחיק נחמד וגם מאוד מקובל בקרב הילדים בכיתה שלהם, אבל מכוון שנהיה חבר של אוגוסט גם אותו התחילו לנדות חברתית.

הפרקים קצרים, ונקודות המבט משתנות והספר לא מאכזב.
במהלך מסיבת הלואין אוגוסט שומע את ג'ק מדבר עם ילדים אחרים מהכיתה בלי שג'ק ידע שהוא זה שנמצא מתחת למסכה.
אם אגיד לכם שאוגוסט ממש נפגע, אתם כבר תבינו בעצמכם על מה בערך התנהלה השיחה?

הצורה בה מתייחסים לאוגוסט, ואיך הוא ממשיך להתקדם ולנסות לשים לב אל הייחס הזה כמה שפחות- שעם כמה חברים מעטים שהיו לו הוא המשיך הלאה ושמח-

''מעט אור דוחה הרבה מן החושך''

~~~~~~~

עכשיו, אני רק מקווה שלא הגזמתי ופירטתי על הספר יותר מדיי ובגלל זה יצאה לי ביקורת ארוכה מדיי שלאף אחד לא יהיה כח לקרוא.
אבל אני חושבת שהספר הזה שווה ביקורת מלאת תשבוחות הרבה יותר ארוכה ממה שאני כתבתי.
זה ספר מחייב קריאה, אפילו אחריי חודשיים שלמים אני עוד זוכרת טוב מאוד, טוב מדיי את הספר וחלקים רבים ממה שהיה כתוב בו.


זה סיפור מרגש, שלא נתן לי להניח את הספר לרגע עד שסיימתי אותו- וגם אז התאכזבתי רק מדבר אחד...
שהוא נגמר.
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ