ביקורת ספרותית על ככה אני חיה עכשיו מאת מג רוסוף
ספר טוב

---

נתקלתי בספר הזה כשהייתי בת 14, שוטטתי בסטימצקי ופתאום מצאתי את הספר הזה באחד המדפים. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שקניתי ספר בגלל הכריכה שלו. פשוט לא יכולתי לעמוד בפיתוי. לא הייתה לי אפשרות להבין מה טמון בפנים.
כמו שלכל עם יש פולקלור, לכל אדם יש פולקלור אישי- אלפי אבני דרך ונקודות ציון שבנו את האדם שאנו. הספר הזה הוא בהחלט חלק מהפלקלור האישי שלי.
תבינו, ספר זה עניין של זמן ומקום; באיזו תקופה נפגשת עמו, מה היה הרקע לקריאתו. אצלי זה כנראה בדיוק התאים.

על פניו, הספר סובל משפה דיבורית רדודה שיכולה להיות מעצבנת ומטופשת. זהו דיבורה הניו-יורקי של דייזי, נערה בת 15 שנשלחה לחופשה אצל דודתה בבריטניה. דייזי היא דמות שתחלואות העידן הותירו בה עכבות מרובות, זה ניכר בדרך בה היא תופסת את המציאות שלה ובעובדה שהיא סובלת מהפרעות אכילה. בנוסף, אמה של דייזי מתה בלידתה, שנים לאחר מכן אביה של דייזי נישא לאישה אחרת, אישה שדייזי מתארת כשטנית ומרשעת.
היא טסה לבריטניה, לדודה פן, אחות אמה. לדודה פן יש ארבעה ילדים, הם גרים בבית אבן בסביבה כפרית, שונה לחלוטין מכל מה שדייזי הכירה.
כאן מתחיל תהליך השיקום של דייזי, ופה הדיבור המאוס שלה מקבל קסם. היא מספרת על האחווה המיוחדת בין בני דודיה; על פייפר הקטנה שהיא מלאכית מלאת תבונה, על אדמונד שעשבים שוטים גדלים בראשו פרא והוא מסוגל לקרוא מחשבות, על אייזק שלא מדבר כמעט עם בני אדם ובכלל מעדיף יותר חיות. היא מספרת על הטבע החי שמקיף אותם. דייזי מגיעה כנערה אמריקאית מנוכרת שבזכות הטבע והאהבה נפשה נרפאית.
אבל זוהי רק ההתחלה. לא הרבה אחרי פורצת מלחמת עולם שלישית. החיים, שהיו עד לפני רגע גן עדן של ממש, הופכים להיות אתגר מפחיד.

אני שבה ואומרת- הספר הזה תפס אותי בזמן ומקום נכונים. אני מכירה הרבה אנשים שלא נהנו מהספר הזה.

» ביקורות נוספות של Billie Moon
» ביקורות נוספות על ככה אני חיה עכשיו