ג'ק קרואק, צאצא מעורב למשפחה קנדית ולמשפחה אינדיאנית, נולד במסאצ'וסטס, ארצות הברית, שם חי חיי נווד על שפת הנהרות ובשדות הנרחבים. את חינוכו קיבל מפי נזירים ישועיים בעיר לואל. כשהיה בן אחת-עשרה כתב את ספרו הראשון ובעקבות ג'ק לונדון החליט מאוחר יותר להיות אף הוא סופר-נווד. אף שהושפע בתחילת דרכו הספרותית מיצירותיהם של המינגוויי ושל סארויאן, הוא הצליח לפתח צורת כתיבה ייחודית משלו אותה כינה "פרוזה ספונטאנית" – צורת כתיבה שנודעה לה השפעה רבה על מספרים ומשוררים אמריקנים אחרים ובמיוחד על חברו אלן גינזברג. באמצעות צורה חדשה זו סיפר על חיי הנוודים בארצות הברית ובמיוחד – על אורחות חייו של דור הביטניקים בשנות החמישים.
קרואק נפטר בשנת 1969 בהיותו בן ארבעים ושבע.
בדרכים הוא הרומן החשוב והמובהק ביותר של קרואק ובו מגיעים לכלל שלמות של היסודות שהוזכרו כאן. אם אלן גינזברג היה המשורר של דור הביטניקים, ג'ק קרואק היה הסופר שנתן לדור זה את הביטוי החריף והמבריק מכולם. גיבור המעשה, סאל, יוצא למסע נדודים ללא מגמה ברורה, אך המסע האמיתי הוא המסע שלו אל תוך עצמו, וכך הוא "בדרכים" מדנוור לסן פרנסיסקו, מלוס אנג'לס לטכסס ולמכסיקו – לפעמים בגפו, לפעמים בחברת ביטניקים אחרים, שונים זה מזה, שמאחד אותם החיפוש אחר העצמיות, חיפוש המסתיים לעתים גם במוות – החיפוש אחר אמונה המביא עד לאבדון.

ג'ק קרואק, צאצא מעורב למשפחה קנדית ולמשפחה אינדיאנית, נולד במסאצ'וסטס, ארצות הברית, שם חי חיי נווד על שפת הנהרות ובשדות הנרחבים. את חינוכו קיבל מפי נזירים ישועיים בעיר לואל. כשהיה בן אחת-עשרה כתב את ספרו הראשון ובעקבות ג'ק לונדון החליט מאוחר יותר להיות אף הוא סופר-נווד. אף שהושפע בתחילת דרכו הספרותית מיצירותיהם של המינגוויי ושל סארויאן, הוא הצליח לפתח צורת כתיבה ייחודית משלו אותה כינה "פרוזה ספונטאנית" – צורת כתיבה שנודעה לה השפעה רבה על מספרים ומשוררים אמריקנים אחרים ובמיוחד על חברו אלן גינזברג. באמצעות צורה חדשה זו סיפר על חיי הנוודים בארצות הברית ובמיוחד – על אורחות חייו של דור הביטניקים בשנות החמישים.
קרואק נפטר בשנת 1969 בהיותו בן ארבעים ושבע.
בדרכים הוא הרומן החשוב והמובהק ביותר של קרואק ובו מגיעים לכלל שלמות של היסודות שהוזכרו כאן. אם אלן גינזברג היה המשורר של דור הביטניקים, ג'ק קרואק היה הסופר שנתן לדור זה את הביטוי החריף והמבריק מכולם. גיבור המעשה, סאל, יוצא למסע נדודים ללא מגמה ברורה, אך המסע האמיתי הוא המסע שלו אל תוך עצמו, וכך הוא "בדרכים" מדנוור לסן פרנסיסקו, מלוס אנג'לס לטכסס ולמכסיקו – לפעמים בגפו, לפעמים בחברת ביטניקים אחרים, שונים זה מזה, שמאחד אותם החיפוש אחר העצמיות, חיפוש המסתיים לעתים גם במוות – החיפוש אחר אמונה המביא עד לאבדון.