ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 31 בינואר, 2015
ע"י שקדנית
ע"י שקדנית
ספר עב כרס מרתק ברובו הגדול .על חלקים ממנו בחרתי לדלג דווקא באותם קטעים עמוסי פרטים היסטוריים כדי לא לאבד את רצף העלילה . הסופר מגולל בפנינו סיפור קשה וטראומטי על הטבח שחוללו שני תלמידי תיכון זועמים ומתוסכלים בשנת 1999 בקולורדו בעוד מורין -אחות באותו בית ספר- פועלת בתושייה רבה ומוצאת מסתור בתוך ארון קטן בספרייה כשליבה הולם בחוזקה והפחד פן תתגלה ע"י הנערים הרוצחים משתק אותה במשך דקות ארוכות שנדמו בעיניה כנצח בעודה שומעת מעבר לדלת הארון את צעקות הילדים והפיצוצים מסביב. מרגע זה ואילך חייה ישתנו מקצה לקצה .מורין מקבלת תמיכה חמה מבעלה לאורך כל הדרך ומקבלת גם טיפול מקצועי כדי להשתקם ולחזור לחיים הנורמליים. הטראומה ליוותה אותה במשך שנים ופגעה בתפקודה היומיומי. בהמשך מורין הייתה מעורבת בתאונה שבעקבותיה נשפטה ונכלאה בבית הסוהר.
במקביל לתיאור חייה של מורין עם בעלה קיילם - מורה פרופסור לספרות ומערכת היחסים ביניהם לאחר האסון חושף קיילם את תולדות משפחתו ומתוודע לשורשיו שלא היו ידועים לו.אט אט מתגלים בפניו אירועים מן העבר הרחוק ונסיבות הולדתו .
כמו שציינתי בפתיח, הספר באמת עב כרס ומקשה על האחיזה בו במיוחד אם קוראים במיטה לפני השינה .
השפה פשוטה וזורמת כך שהקריאה נינוחה וקולחת.
בפתיחה הסופר משתף את הקוראים ומתוודה שכתב את הספר בשביל אמו . הספר מומלץ בחום גם אם יש בו לא מעט גיחות לעבר הרחוק של המאה ה-19.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת