ביקורת ספרותית על השעה שבה התחלתי להאמין - טרגדיה אמיתית - פרשת רצח מאת וולי למב
ספר בסדר

---

אם אתה מאמין שיכולים לתקן תאמין שיכולים לקלקל (משפט שחבר שלי נוהג לומר ,על משקל האמרה המפורסמת של רבי נחמן מברסלב "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן".)

הספר נפתח בזוג שמתמודד עם בעיות בחיי הנישואים האשה הינה אחות בבית ספר והבעל מרצה לספרות.ואז האשה נקלעת לבית הספר ביום ששניים מהלמידים מחליטים לצאת במסע רציחות.הטראומה שהיא חווה מלווה את הקורא בחלקו הראשון של הספר (איזור עמוד 300).לטעמי ,מעל ומעבר,היא משגעת את בעלה ,והסופר נובר בכך יותר מדי.ואז כשכבר נשבר לי לקרוא,הסופר עובר בחדות לבעיות משפחתיות שצצות בעברו של הבעל.
זה יותר מעניין בעיקר מפני שהמספר בספר הוא הבעל ואז הקשיים שהוא מתאר בגוף ראשון נשמעים אמינים ,יותר מאיך שהוא מתאר את הקשים של אשתו.
מתברר שהמשפחה שלו היתה מאוד מיוחדת לצד סבתה רבא שהכירה את מרק טווין (הקטעים על מרק טווין היו מאלפים ,ולאחר שסיימתי לקרוא את הספר בדקתי באנציקלופדיה עליו והכול אמת - הבן אדם לא ליקק דבש בחייו.)
היו לו הורים נוכחים נפקדים - עד לחלקו האחרון של הספר.
וסבתא שהיתה אחראית בבית הכלא הקרוב וגידלה אותו.
על ההורים שלו ניתן לומר "אם אתה מאמין שיכולים לתקן ..." ,פשוט מצליחים לבחור בדרך הגרועה ביותר האפשרית בכל צומת בחייהם.

לסיכום אם צולחים את חלקו הראשון של הספר המשכו מבטיח ומקיים סיפור אנושי רב הפתעות וכל פעם שחשבתי מה כבר הוא יוכל להפתיע, הסופר מצליח להמם את הקורא (אותי בכל אופן) מחדש.

» ביקורות נוספות של הנסיך הקטן
» ביקורות נוספות על השעה שבה התחלתי להאמין - טרגדיה אמיתית - פרשת רצח