ביקורת ספרותית על שבוע המכשפות מאת דיאנה ווין ג'ונס
ספר מעולה

---

קשה להגדיר מה יש בכתיבה של דיאנה ויין ג'ונס, שעושה את הקריאה למשהו כל כך כייפי. היא לא כותבת על דברים הגיוניים, מצד שני אי אפשר לקטלג אותם כפנטזיה. שורר בלגן מסוים בתוך הספרים אבל ניתן להבחין באיזשהו סדר פנימי. הספרים שלה בעיקרון מיועדים לנוער, אבל לדעתי תמיד כיף לקרוא אותם. הדמויות שלה - - - טוב, אולי הנקודה היא הדמויות שהיא יוצרת. הן אנושיות וחמודות כל כך, שאי אפשר לא לאהוב אותן. קראתי רק שני ספרים שלה, (ואני בהחלט מתכוונת לקרוא עוד) ובשניהם אהבתי את הדמויות. הן מתוארות בצבעוניות רבה והן כל כך לא סטנדרטיות וצפויות. נניח, ההיא מהטירה הנעה שהמכשפה הפכה אותה לזקנה - הייתי בטוחה שהיא עוד רגע תתחיל לצרוח, תשתטח על הרצפה בהלם ותיילל עד סוף החיים. אבל הבנאדם פשוט יוצא מהחנות ומתחיל ללכת בשלוות נפש גמורה אל האול.
כך גם בספר הזה "שבוע המכשפות." כשנאן האומללה, חסרת הבטחון, מגלה שהיא מכשפה – הייתי צופה שהיא תאבד את קמצוץ הביטחון העצמי שעוד נותר בה ותשתוק לנצח, מפחד שמישהו יגלה שהיא מכשפה ויזרוק אותה הישר לאינקוויזיטורים. אבל היי, הבנאדם כנראה מקבל השראה מכוחות הכישוף שלו - והיא מתחילה לדבר בחופשיות, להביע דעות בחברה ולהשתמש בכישרון התיאור שלה, שהופך מאוחר יותר לחלק מרכזי בעלילה.
הכתיבה של ויין ג'ונס לדעתי היא עוד סיבה לכיפיות של ספריה. כתיבה רעננה, זורמת וקולחת. אני לא יודעת אם היא מתכוונת להצחיק, אבל אותי היא מצליחה.

» ביקורות נוספות של קריקטורה
» ביקורות נוספות על שבוע המכשפות