מפעל לפלסטיק, אי שם תקוע לו בעמק יזרעאל, במקום נידח, עם אנשים נידחים שאף אחד לא טורח לחשוב עליהם, שם בדיוק מתחיל הסיפור שלנו.
סיפור על ארבע דמויות אשר כל אחת מהווה חלק אחר מהמפעל – שאדי, מפעיל מכונות מתוסכל מחייו, נורית המהנדסת אשר נשואה כבר מס' שנים בזוגיות לא ממש מאושרת, דפנה המנהלת החדשה אשר מנסה לשנות סדרי עולם במפעל ואחרונה חביבה, יעל, הפקידה המתוקה של המפעל, בעלת חלומות להגיע הכי רחוק שאפשר. ארבעת הנשמות הללו מתחברות לכדי סיפור אחד שנראה כי הוא מנוהל בנפרד ע"י כל אחת מן הדמויות אך בעצם החיים והעבודה במפעל מחברים את סיפורי הדמויות ביחד, עד כמה שאפשר...
יש פה אמירה חזקה מאד, לקחת בסיס כזה לסיפור ולספר זהו לא דבר של מה בכך. הרי מי ירצה לקרוא על עובדים במפעל? ועובדה. יש כאן פוטנציאל לספר מעולה, היה ניתן לבנות כאן סיפור חזק, מתמשך וטוב, עם זאת קיבלנו ספר בינוני שהאמת השאיר את דעתי על מפעלים כפי שהיה מאז ומעולם.
כל אחד מאיתנו שעבד אי פעם במקום עבודה יום יומי שדרש מאיתנו להגיע ולנהל חיי חברה עם עמיתים לעבודה יודע שסיפורים אפשר למצוא מכאן ועד ללפלנד, כל אחד עם הרקע שלו בבית, האישיות שלו שעוצבה עם השנים, יחסי העבודה, יחסי מרות וכו' וכו' כל אלו ביחד כמרקחה אחת יוכלו ליצור עולם מעניין מאין כמוהו, וזאת אם רק היינו יודעים לספר אותו כמו שצריך. לכן אני אומרת שלספר הזה יש פוטנציאל יפה מאד אך לצערי הוא לא מומש. הדמויות לא מתפתחות יתר על המידה, אין יחסים בינאישיים אשר גורמים לקורא לחוות את שגרת העבודה במפעל וכדומה. משהו פשוט חסר.
בנוסף לכך, לכל אורך הספר פזורות אמירות סטריאוטיפיות חזקות מאד כלפי יוצאי ברית המועצות. אני בתור צברית עם שורשים רוסים משני צדדי מאד היה לי קשה לקרוא את הספר דווקא בשל אותם הסטריאוטיפים שמוזכרים לאורכו. פיתחתי על כך דיון בקומונה שבה אני חברה ועלתה ההשערה שאולי נעשה כאן ניסיון להביא את ההיבט הזה בחברה הישראלית שעד היום אנו ניזונים מסטריאוטיפים ולא יכולים להניח לדעות קדומות. ואכן הייתי מבינה את זה אילו זה היה נשמע מפי דמות אחת, אך בספר כל דמות מעלה בפנינו כמה הרוסית שיכורים, כמה הרוסים לא יודעים עברית, כמה הם ברברים וכו'. לציין כי ניסיתי ליצור קשר עם הסופרת על מנת להבין את מהות העניין ולרדת לשורש המחשבה שלה, מהיכן הדבר מגיע אך לא זכיתי למענה במשך יומיים שלמים והבנתי שאת הסקירה שלי אכתוב כך או כך. אינני יודעת אם הסופרת היא גזענית חשוכה אשר משמיעה את דעותיה תוך כדי כתיבת הספר, או שמא היא ניסתה להעביר ביקורת על ההיבט הזה בחברה הישראלית (מה שאני מקווה שקרה), אתן לכם לשפוט זאת.
לסיכום, מי שרוצה להיכנס לעולם מעניין ולנסות לפתח לעצמו את הדמויות בספר מוזמן לקרוא את הספר, עם זאת, למי שאין כח לעשות את העבודה של הסופרת וותרו על הקריאה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
