ביקורת ספרותית על ימי הקונסולים מאת איוו אנדריץ'
ספר מעולה

---

יצירת מופת מופלאה, כתיבה מרגשת, רומן היסטורי שופע דמויות, תיאורי נוף, אווירה וכל זאת על רקע התקופה של כיבושי נפוליאון באירופה. גיבורו הראשי של הרומן הוא הקונסול הצרפתי בעיירה טרווינקה אשר בבוסניה - ז'אן דאוויל שצריך להתמודד עם השונות בין קבוצות דתיות, אתניות - תורכים, נוצרים, יהודים, אנשי הכנסיה, השלטון התורכי המגולם ברומן ע"י הוזיר - נציגו של השולטן (וכאלו היו 3 בתקוםת כהונתו של דאוויל). כל אחד מהוזירים שונה בתפיסת עולמו ובאופן בו הוא שולט. דאוויל נקרע בין הצורך לייצג כמו שצריך את צרפת לבין מה שקורה בפועל בשטח. תיאור מערכת היחסים שלו עם הקונסול האוסטרי - שכנו והנציג האירופי השני בעיירה שהוא למעשה נציג היריבה של הצרפתים. מעל הכל תיאורי האנשים המופיעים ברומן - המתורגמנים של הקונסולים - אשר מתווכים בינם לבין השלטונות, דמויות אנשי העיירה, דמויות אנשי הדת - הכמרים, הנזירים, דמויות המשפחות - אשתו וילדיו של הקונסול, דמותה הטרגית של אשת הקונסול האוסטרי, תיאורי הנוף והאקלים - כתיבה מפעימה ממש. קטע מרגש בסופו של הרומן הוא תיאור פגישתו עם סוחר העורות היהודי סלומון אטיאס אשר בא להוקיר תודה לדאוויל על יחסו לקהילה היהודית ערב עזיבת הקונסול את תפקידו. אטיאס הקשיש הוא ר' הקהילה היהודית וכאשר הוא שומע על מצבו הכספי הרעוע של הקונסול שלא מאפשר לו אפילו דמי נסיעה עם משפחתו לצרפת - הוא מעניק לו את הסכום הנדרש. אטיאס הקשיש מתרגש כל כך עד שאינו יכול להוציא מילה. המחבר שם בפיו מילים אשר הוא מעריך שזה מה שהוא היה אומר אילו היה יכול. זהו קטע מרגש ובין הרבה קטעים מעולים ברומן הזה. מומלץ בלב שלם.אין להתפלא שספר זה עם עוד שניים של המחבר זיכו אותו בפרס נובל בשנת 1961.

» ביקורות נוספות של רוני
» ביקורות נוספות על ימי הקונסולים