ביקורת ספרותית על ימי הקונסולים מאת איוו אנדריץ'

---

"ימי הקונסולים", אחד משלושה רומנים גדולים שתורגמו לעברית שאותם כתב איוו אנדריץ' ובזכותם זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1961. השניים האחרים הם "הגשר על הדרינה" ו"העלמה". את שלושתם קראתי ושלושתם השאירו בי רושם עמוק. על השמיים האחרים אכתוב גם כן ביקורת קצרה.
"ימי הקונסולים" הוא רומן היסטורי ופסיכולוגי המתאר את המאבק/עימות הכמעט נצחי בין המערב האירופאי הנוצרי המיוצג על ידי הקונסול הצרפתי והאוסטרי לבין הלבנט הטורקי, המיוצג על ידי הווזירים הטורקים. תקופת הרומן היא תחילת המאה ה- 19, ימי שלטונו ומלחמותיו של נפוליון בונפרטה.
המאבק הלא אלים אך מתוח, מתרחש בעיירה בוסנית, טרווניק. כך מוצר מצב שתושבי הבלקן, נמצאים בין הפטיש לסדן והם אלו שסובלים, הם אלו שנשכחים והם אלו שבסיכומו של דבר הקורבן של כל שקורה בצורה אלימה.
הרומן עשיר בסיפורים על בודדים ועל קבוצות אתניות שונות הדרות בכפיפה אחת ואלו מול אלו עומדים בפני התמודדויות שונות. הרומן מלא בתיאורי נוף, סיפורים משעשעים ומערכות של יחסים בין אנשים.
חלק חשוב יש ליהודים ביצירה (ובשאר היצירות של אנדריץ'). הם מוצגים כמשכילים, כשורדים, אך יש להם את געגועיהם למולדתם, ממנה גורשו, ספרד. אף הם סבלו מידי השלטון הטורקי האכזר קך בחוכמתם ועיקשותם, שרדו אותו בהצלחה.
לאורך כל הספר מתמודד הקורא עם המתח הקיים בין הקונסולים לבין עצמם, בין הקונסולים לווזירים הטורקים ובין הכתות האתניות לבין עצמן.
"ימי הקונסולים", בעיני יצירת מופת.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על ימי הקונסולים