ביקורת ספרותית על מתחת לאדמה - כתר מתח # מאת בלינדה באואר

---

צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.
צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.
צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.
צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.
צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.
צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.

וגם אם אני אכתוב את זה מאה פעמים, אני מניחה שזה לא יעזור, ושיהיו ספרים שאני לא אצליח לכתוב עליהם מיד תחת החוויה הראשונית של הקריאה שלהם, ולכן הכתיבה תידחה עוד ועוד, ובסופו של דבר לא אזכור מה בעצם רציתי לומר, ומה הרגשתי בקריאה של הספר. אז ככה. מתחת לאדמה. קראתי, לא כתבתי מיד, ועכשיו אני לא ממש זוכרת, וצריכה לחפור מתחת לאדמה מה לכתוב. למה "צריכה"? לא צריכה, רוצה. כי אם אחרי שבוע אני מתקשה לזכור מה בעצם רציתי לומר, אז בוודאי שאחרי חודש, ושנה. וזה בעצם התפקיד של כל הדבר הזה בסימניה בשבילי. מחזיקי זיכרון שמאגדים את הספרים שקראתי ואת מה שחשבתי עליהם.

אז מה כאן? יש את סטיבן לאם. בן שתים עשרה בשכבה סוציו-אקונומית נמוכה. ובמילים אחרות: ילד עני, בן לאם יחידנית, במשפחה כפרית ומחוסרת השכלה. אבל זה יותר מזה. סטיבן אומלל כי הוא חי במשפחה אומללה. הוא ואימו חיים אצל סבתא שלו, וסבתא לא ממש חיה. סבתא חמוצה, עצובה, דואגת, מחכה, לבן שלה, הוא הדוד של סטיבן, שנרצח בהיותו בן שתים עשרה, ושמעולם לא מצאו את גופתו. זה הרקע. סטיבן יודע, משוכנע, בטוח, שאם רק ימצאו את בילי, הכל יסתדר. סבתא שלו תהיה רגועה, אמא שלו תשמח, והחיים יתחילו להיות נורמלים. אלא שאין דרך כל כך למצוא את גופה של ילד קטן באדמות ביצה המשתרעות על שטח גדול. וכך פותח סטיבן בהתכתבות סודית ואסורה עם פושע מורשע, הרוצח היושב בבית הסוהר.

וזה הסיפור. כמו שאמרו לפני, מתכונת של ספר מתח, אבל לא ממש ספר מתח. ניסיון יפה ליצור סיפור פסיכולוגי המתאר את מה שנקרא "נפגעי עברה", המשפחות של הקרבנות, והסבל שהם עוברים. כל אחד מהם הוא גם קורבן. וזה כולל לפעמים את הדור הבא, מי שבכלל לא היה בחיים בעת שבוצע הפשע. והחלק הזה מתואר יפה. העצב האינסופי, הצער, האומללות. גם בדמות הסבתא השקועה בהמתנה, בדמות האם שאינה מצליחה לשקם את חייה, ומוצאת שוב ושוב בני זוג שאינם ראויים, ובדמותו של סטיבן. כאן (לעומת מה שכתבתי על הספר "היום המושלם בחיי") התיאור של הילד המוזנח אמין מאוד. כולל הדינמיקה מול החבר בבית הספר, מול הבריונים, מול המורה שלא ממש מחבבת אותו. כולל ההזנחה בבגדים, בנעליים, בגרביים שאמנם סרוגים ביד, אבל קטנים, בריח הנודף מהגוף.

מה שלא היה אמין הוא תחכום ההתכתבות עם הפושע. לא מאוד סביר לי שילד בן שתים עשרה יכול להיכנס לרמה קרימינולוגית כמו זו שמתוארת בספר. אבל זו ביקורת קטנה. מי שרוצה ספר מתח - שיחפש ספר אחר. מי שרוצה סיפור מעניין, בלי הרבה מתח, ומוכן לקבל גם קצוות אמינות פרומים, יוכל להנות מהקריאה. מי שמתעקשה על דירוג יקבל ממני ארבע מינוס. בסדר פלוס.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על מתחת לאדמה - כתר מתח #