ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 12 בדצמבר, 2014
ע"י adielz
ע"י adielz
לא יודע מה משך אותי לקרוא את הספר דווקא עכשיו. אולי ההוצאה החדשה, עם הכריכה המעולה שישר מושכת את העין. משום מה בחרתי בו, והתחלתי לקרוא. למחרת כבר סיימתי את הספר, מעורפל מרוב גאונותו.
כפי שאני אוהב להגיד, קלאסיקות הן יצירות על-זמניות. כלומר, קלאסיקה, למרות שהיא מתרחשת בזמן ומקום מסויימים, היא תמיד רלוונטית.
בנוסף, ספרים עם ביקורת כלפי החברה- הם הקלאסיקות. משום מה הביקורת תמיד רלוונטית. אפשר לראות את ״1984״, את ״ענבי זעם״, ״עלובי החיים״, ״חוות החיות״- כולם קלאסיקות ענקיות, כולם מעלים ביקורת חריפה כלפי החברה והמציאות, וכולם רלוונטיים.
״במערב אין כל חדש״ נכנס בדיוק להגדרות האלה. כמה פשוט ככה מבריק.
מסופר על חייל פשוט שנלחם את מלחמת השוחות, מלחמת העולם הראשונה, כשהוא חייל בצבא גרמניה. הסיפור מתאר את קורותיו בצורה פשוטה, מלאה אנקדוטות ממצבים שונים על חיי החייל. העלילה רווית דם, מתארת סצינות קשות ביותר, מבעיתות ממש.
וזאת גאונות הספר. לתאר את המלחמה בשלושה רבדים שונים- חיי היום יום, הקרבות, והמחשבות.
חיי היום יום אפילו משעשעים. אפשר לקרוא אותם ולצחוק, לראות שיש אווירה טובה בקרב החיילים. אך זו אשליה בלבד. תיאורי הלחימה, והמחשבות. אוי, המחשבות. אותם היסוסים פשוטים, תהיות של נער בן 20 מחלחלות עמוק אל תוך הקורא ומערערות את נפשו.
במהלך כל הספר הקורא שוכח בכלל שמדובר בצבא גרמניה, ״הרעה״. זה לא משנה. קרב זה קרב, חיים זה חיים, מוות זה מוות. הסופר מוכיח שוב, שזאת המלחמה המיותרת בהיסטוריה, והשנייה בכמות הדם שנשפך. מעורר חלחלה.
שלושה קטעים בספר ראויים לציון, (זהירות! ספוילר רציני בפיסקה הקרובה!) אחד הוא פסקת ההקדמה, השני הוא תיאור באמצע, והאחרון הוא פסקת הסיום.
בהקדמה מדגיש רמרק כי ״הספר הזה אינו מבקש להיות כתב אשמה או וידוי. הוא רק נסיון לספר על דור שחרב במלחמה- גם אם ניצל מאש הפגזים ״. פתיחה מושלמת. באמצע מתוארת סצנה מבעיתה, בה מספר הסיפור דוקר אויב, אך לא הורג אותו, ונשאר לידו שעות רבות בזמן שהצרפתי גוסס. החרטה, התהיות, התגובות, ההחלטות- אולי שני עמודים שצריך למסגר ולתלות בכל ספריה בעולם. ככה כותבים. ובסוף הספר- הפסקה האחרונה, בה נכתב שגיבורינו נופל בקרב, אך בגלל שהיה זה יום יחסית טוב לכוחות גרמניה, ברדיו דווח ש״במערב אין כל חדש״. כאילו אובדן אדם זה דבר שבשגרה.
ללא ספק ספר חובה, וטוב שהוא יוצא במהדורה מחודשת. אסור שהוא ישכח לעולם.
---------------------------
אתם מוזמנים לקרוא את בלוג הביקורות שלי- bikurpeta.blogspot.co.il
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
adielz
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
שם הספר
ליליה, צריך לזכור שהספר נכתב מייד אחרי המלחמה.
אבל ללא ספק, בראייה הסטורית (במרומי מאה שנים), השם של הספר מצמרר במשמעות שאת הבאת לו, שבמערב אין כל חדש. ולצערנו בכלל, בעולם אין כל חדש. או כמו שכתב שלמה ״אין חדש תחת השמש״.. |
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
ADIELZ
מסכים. הביקורת שלך משקפת בעיני את עוצתמותיו של הספר מהיוחד הזה
|
|
|
ליליה
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
שמו של הספר
ממש עכשיו סיימתי את הקריאה של הספר.
אהבתי את הבקורת שלך. אכן טוב שיצא לאור בתרגום חדש. קניתי אותו במקרה בשוטטות בחנות הספרים. איכשהו צד את עיני בגלל הכותרת והעטיפה.אני בתחילה חשבתי ששם הספר מכוון לזה שהמערב לא למד כלום מכל המלחמות. זה נכון בעיני גם כעת כשאני יודעת מאין בא השם. |
|
|
adielz
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
זהו, שבספר הזה מודגש דווקא חוסר ההגיון, רק הטירוף הבלתי הגיוני הזה שהוביל למלחמה. זה מוסבר בקטע מצויין, בו אחד החיילים שואל למה בכלל פרצה המלחמה. ועונים לו, שזה בגלל שמדינה כלשהי העליבה את גרמניה. אז החייל תוהה- אני לא נעלבתי, למה אני נלחם בכלל?
הקטע הזה מדגיש את חוסר ההגיון, את ההבנה של החיילים שהם נלחמים סתם, לא כדי להגן על משהו או כדי לזכות במשהו, אלא רק כי כמה אנשים אבי מעלה החליטו שהם רוצים להלחם. ד״א, לחמת העולם השנייה לא הייתה מוצדקת בהרבה. לפחות לא הסיבה לפריצה. בעלות הברית נלחמו בצדק. |
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
מלחמת העולם הראשונה היא עד היום סמל להרג המוני שאין לו הצדקה או ההגיון - הרג שהוליך לסבב שני מדמם יותר, דווקא הספרות לעתים מספקת תשובות להיגיון או לטירוף
של שתי מלחמות העולם.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
