ביקורת ספרותית על אני שצללתי בלב העולם מאת סבינה ברמן
ספר טוב

---

קארן נייטו – אוטיסטית בעלת תפקוד הנחשב גבוה יחסית לתסמונת התחילה את חייה כנערה פראית ומוזנחת בבית אימה אי שם במקסיקו עד הרגע שבו הצליחה לפרוח. כאשר האם מוצאת את מותה באופן טרגי מגיעה הדודה, איסבל, ולוקחת פיקוד הן על מפעל הטונה של המשפחה ומכאן, כחבילה אחת, גם לוקחת פיקוד על האחיינית המטורפת וההזויה.
לפתע, בעזרת הדודה, קארן מגלה את העולם – היא מתחילה ללמוד לדבר, להביע פרצופים, לאכול כמו שצריך ולהתנהג כפי שנדרש להתנהג בחברה, לכאורה. בשלל תפניות וקשיים חייה של קארן הופכים לחיים ייחודים ומלאים והתפקוד המיוחד שלה כאוטיסטית מרקיע שחקים והיא מצליחה כנגד כל הסיכויים עד להפי אנד.

הספר הזה בא לי בדיוק בזמן. הוא ספר נורא. לא כי הוא כתוב גרוע כי העלילה נוראית אלא כי הספר הוא בעצם זעקתם של בעלי החיים – הוא נורא כי הוא מעמיד לקורא לגלות את האמת כפי שהיא, נוראה כמה שהיא תהיה.

אסביר... בשלב מסויים קארן עוברת לעמדת הניהול של מפעל הטונה של משפחתה ואף פותחת עוד שישה כאלה ברחבי מקסיקו. דרך עיניה היא מסבירה את עולמה כעובדת במפעל הטונה וכסטודנטית לזואוטכנולוגיה, עיניים שכביכול רואות את העולם כפי שהוא ללא ניסיון לטיוח העובדות, כפי שרובנו אוהבים לחיות. בשל העובדות הללו, כ50% מהספר מכיל תיאורי זוועה על רצח בעלי חיים לצורך מאכל ומציג ביקורת סמויה על תעשיית הבשר הנוראית וזה פשוט נורא לקרוא את זה. גם אני שאני צמחונית כבר זמן לא מועט הזדעזעתי לקרוא למרות שראיתי בעיניי כבר דברים מזעזעים. לכן, אני אומרת שהספר הזה בא לי וגם לעולם בדיוק בזמן הוא כי אנו עומדים בפני תקופה חדשה וטובה יותר – תקופה שבה העולם מתחיל להתפכח ולהבין כי אין צורך בצריכת בשר של בעלי חיים על מנת להתקיים וכל אמצעי שיש להראות את הצד הצמחוני/טבעוני הוא כשר ומבורך בעיניי.

כמובן שכל מעלימי העין מהמציאות יזעקו ברוב קולות ,תעמולה טבעונית", אבל זו דרכם של מעלימי העין. אם אתם רוצים להתחיל לשמוע על איך אפשר לעשות את עולמנו יותר יפה, תתחילו לפחות מקריאת הספר הזה.

עם זאת, יש היכן להשתפר. מבחינה ספרותית הספר לא מפיל מהרגליים ולא גורם להשתנק מרוב שפה רהוטה ותפיסת הלב (או שאולי זה רק התרגום?) אבל בסופו של דבר לדעתי מטרתה של ברמן לא הייתה לכתוב נובלה ספרותית ולזכות באיזשהו פרס נחשק על ספר הכתוב בצורה הספרותית הטובה ביותר אלא להעביר את האג'נדה שלה בצורה שונה מעט מהדרך הרגילה והיא עושה את זה בצורה נהדרת. בזמן הקריאה אתם תהנו מרומן נחמד, קצת קיטשי ומסתיים כשהכל טוב ויפה, אבל כשזה למטרה טובה, מה אכפת לכם?

שורה תחתונה – מומלץ וחשוב.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על אני שצללתי בלב העולם