ביקורת ספרותית על ולא נותר אף אחד (מהדורת 2018) - אגתה כריסטי עם עובד # מאת אגאטה כריסטי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 בינואר, 2020
ע"י רונדו


כשיצא הספר בארץ שמו היה "עשרה כושים קטנים" וכך קראה לו במקור אגתה כריסטי (Ten little Niggers) על פי שיר ילדים שמהווה טריגר לאירועים בספר, רק שזה היה בעידן הטרום פוליטיקלי-קורקט. בעידן הנוכחי שינו את שמו וגם פרטים בעלילה כך שהכושים הפכו להיות חיילים ואי-הכושים, שם מתרחשת העלילה, הפך להיות אי-החייל.
כשהייתי בן 9 או 10 קראתי את "עשרה כושים קטנים" ולמרות שעברו מאז ארבעים והרבה שנים עדיין זכרתי את מהות העלילה ופתרונה אבל לא את הפרטים. שמחתי לגלות את הספר בשמו החדש ביריד הספרים בחנוכה, עם עוד כמה ספרים של אגתה כריסטי בהוצאה מחודשת שרכשתי.

עשרה גברים ונשים, שגרמו בצורה זו או אחרת למוות של אחרים ולא הורשעו בדין, מוזמנים באמתלות שונות לאי מבודד ומוצאים שם את מותם אחד אחרי השני. באי הסלעי הקטן הזה יש רק מבנה בודד ובו בכל אחד מחדרי האורחים הרוצח תלה גיליון נייר עם שיר הילדים "עשרה חיילים קטנים". על השולחן בחדר האירוח הונחו 10 פסלונים של חיילים ואחרי כל מקרה מוות, התואם לבית בשיר, אחד הפסלונים נעלם או נשבר.
בחוץ יש סערה שמונעת הגעה או יציאה מהאי, אז מי הרוצח? והיכן הוא? (אין כאן ספוילר - רשום בהקדמה ועל השער האחורי).

ספר מתח אינטליגנטי מצוין, כפי שרק אגתה כריסטי הייתה יכולה לכתוב... וכמאמר זקני השבט: "חבל שכבר לא כותבים כאלו כיום".
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אדמה (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ספר נהדר
אפרתי (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
לי צ'יילד ובאלדצ'י לא יכולים לעמוד בשורה אחת.
ראובן (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ספרות המתח היום מדרדרת וחבל. ברברנים כמו באלדאצ'י וכותבים שסגנונם שגרתי
כמו לי צ'יילד הם הכוכבים החדשים.
תקינות פוליטית,צרה בפני עצמה.
היום גם המילה black בארה"ב היא גבולית.
אורן (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
כנ"ל על מה ש-yaelhar...
yaelhar (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
קראתי אותו מזמן לפני עידן התקינות.
לא זוכרת כלום מהסיפור כך שאני יכולה לקרוא אותו היום כאילו הוא חדש (-:
אפרתי (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ספר נהדר כמו כל הספרים שלה. היא היתה גאון ברקיחת סיפור המתח, גם אם היתה קצת חלשה בכתיבה... אבל הכל נסלח לה בזכות התעלומות האלמותיות. ובאמת לא כותבים כך היום.
מורי (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אני לא קליינט של ספרי מתח, אבל אגאתה כריסטי היא סוגה בפני עצמה. יפה כתבת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ