ביקורת ספרותית על מיליון רסיסים קטנים מאת ג'יימס פריי
ספר מעולה

---

ג'יימס פריי הוא בחור בן 23, שגדל במשפחה נורמטיבית, להורים שעשו כמיטב יכולתם והעניקו לילדיהם בית תומך ואוהב, ולמרות זאת, ג'יימס הוא אלכוהוליסט, מכור לסמים ועבריין מאז גיל 10, גיל בו איבד את הכרתו בגלל אלכוהול, בפעם הראשונה. ג'יימס מגיע למרכז הגמילה שבור, פיסית ונפשית, כמעט ללא תקנה. במרכז הגמילה עובר ג'יימס תהליך גמילה בתהליך משפחתי ואישי כואב. התהליך מבוסס על כללי ההחלמה של האלכוהוליסטים האנונימיים, שמכריזים שזו השיטה היחידה שעובדת וגם היא לא מבטיחה יותר מ-15% סיכויי החלמה ולמרות זאת, על אף שהוא יודע מלכתחילה שאלו הם סיכוייו, בדם יזע ודמעות הוא בוחר באחת משתי האופציות היחידות שעמדו בפניו- בהחלמה, כשהאופציה האחרת היתה התאבדות.
הספר מאד מרשים בעוצמות שהוא מתאר, בסבל של האנשים, בבושה שמלווה את ההתמכרות, בניסיונות הקשים להתגבר על ההתמכרות, בתהום חוסר האונים שההתמכרות הובילה את המתמכרים, לפשע, לחיים ללא כבוד עצמי, נגרר אחר השד הגדול שהשתלט לך על החיים.
סיפור טוב, כתוב טוב.

» ביקורות נוספות של שולי קליין
» ביקורות נוספות על מיליון רסיסים קטנים