וואי וואי.
איך בכלל מתחילים לרשום רשמים אישיים על ספר שכזה?
תגידו לי אתם איך?
הספר הנוכחי שכב לו אצלי מזה זמן.
הסיבה הייתה סדר של ספרים קודמים אותם אני קורא. אני לרוב לא אוהב לדחוף את עצמי לספרות נוספת ולרוב אני קורא ספר אחד בכל פעם. מפעם לפעם פזלתי לכיוונו , מתעניין לי בתקציר הקשה , בוהה לי כך בתמונה הקדמית ומנסה להבין לי מה הקשר בין היד הדביקה עם כדורי הסוכריות הדבוקות לסיפור עצמו. סוכרייה קטנה- שווה רסיס קטן.
סוכרייה מתוקה אל מול חמוץ ומריר.
ואז התיישבתי לי וחרגתי ממנהגי לקרוא את הספר במקביל לספר אחר.
אודה ולא אבוש , גיימס פרי כותב באופו ילדותי , לא ברור אם המשפטים החוזרים הם תולדה מכוונת מראש , או שמא כף הוא כותב באופן טבעי.
אני חושב שזה שילוב עמוק של שניהם גם יחד.
כך הוא מתאר לדעתי את כאבו הוא , כמה פעימות , כמה דפיקות לב , כמה האיש הזה הקיא דליים של ריר ומרה.
כמה הגוף האומלל הזה נפגע לו מהרגע שהפך מכור ומסומם.
נורא קשה מצד אחד לקרוא סיפור שנכתב לו כך , לעיתים זרקתי את הספר מעלי , ולא הצלחתי להבין איך הוצאה של ספרים מאפשרת בכלל לכותב להתבטא ולכתוב בדרך בה הוא בחר לכתוב אותו , נותנים לו דרור לכתוב כפי שחש....
האמינו לי גמילה מסמים היא אחד המצבים הקשים ביותר שיכולים לעבור על אנשים שנתפסו בסם , גם האנשים ההגונים ביותר שעשו את טעות חייהם ונגעו בו.
זה מצריך אורך רוח שרבות מהפעמים לא צולח על האנשים הללו , תופעות הגמילה הינן מרסקות גוף ונפש , נתקלתי בעבודתי בהמון נרקומנים , כמה מהם בני עירי חלקם בני טובים שהפכו לצלמי אנוש , גלמים של עצמם , אנשים מסכנים ונדכאים , אומנם רובם דרי רחוב ועבריינים לשמם שהסיכוי האמיתי שלהם ליציאה מהמעגל הוא אפסי ממש ( שהרי מעבר לסיכויים הנמוכים , והתת רמה של רובם , גם המסגרות מתייגות אותם ופוסלות אותם על הסף , כך גם החברה שלנו).
אבל גם האנשים הנורמטיביים שהתדרדרו... לראות את גופם הפגוע והשבור , להבחין בנזקים , בחלקם בלתי נתנים לשחזור.
תסמונת גמילה מסמים הנה רפואית גם תופעה מסכנת חיים , ורבות צוות רפואי צריך במיוחד בקהילה לשים לב טוב לכל שינוי בסימנים החיוניים שלהם כולל בפאן הנפשי כי ישנם מקרי מות שקורים במהלך ניסיונות הגמילה.
הספר מאפשר לראות את האהבה האין סופית ואת הדאגה של משפחתו של גיימס.
מפחיד בכלל לחשוב שאנחנו מגדלים לנו ילדים , משקיעים בהם את נשמתינו בכדי לתת בפנים את את הכלים הדרושים להם לצמיחה והצלחה , אנחנו מגוננים עליהם ועדיין למרות כל הניסיונות שלנו לעתים זה פשוט לא מספיק.
הסביבה והרוע שיש מסביבם כל העת גורמת להם לא פעם לעשות טעיות נוראיות שגומרות על כל המשפחה.
אני אב לילדה בת 5.5 ולבן בן 16 , ומעבר לכנפיים המגוננות שלי אני מגדל ואגדל כנפיים כפולות ומשולשות בכדי להגביר את אותה הגנה המתבקשת כלפיהם , מלמד ואלמד ככל יכולתי את הילדים הטהורים הללו , לשמור על עצמם ולא להתקרב לכל פוטנציאל חורש רעה.
הילדים של כולנו הוא דבק מאחד של חיינו על פני העולם הזה. הם הסוד שלנו , הם הקסם שלנו לאושר , עבורם אנו כולנו פה.
אני מאחל לכולנו שלא נראה טרגדיות כאלה באף משפחה , שכל הרע מסביבנו יעלם לו כך , ושהם יביאו לכולנו נחת ושלווה לביתנו באשר הוא.
גיימס פרי מכור , הוא משתף אותנו בכל פרט כמעט העובר עליו בביבי חייו.
אנו נחשפים לכל הרקבון , ולסרחון אותו הוא חווה התהליך הנוראי אותו הוא עובר.
ספר שהוא כאפה לפנים , בעיטה לאשכים , ובוקס לאף מדמם.
ספר קשה!!!!! ספר מרסק!!!!!! ויחד עם זאת ספר חובה!!!!!!!!!!!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
