ביקורת ספרותית על מיליון רסיסים קטנים מאת ג'יימס פריי

---

אם לסכם את הספר במילה אחת זה פשוט וואו..
אחד הספרים הכי מצמררים והכי אמיתיים שיצא לי לקרוא.

מעולם לא באמת הבנתי מזה להיות מסומם, מכור, נרקומן.
אז יש סמים, בסדר.
אז זה ממכר, סבבה.
אין מצב שאי אפשר להפסיק, בסך הכל מעשן קצת פה, קצת שם, מסניף פה, מסניף שם, מזריק, בולע שואף..
עד כמה משהו כזה יכול להיות ממכר??

הספר הזה העביר בי צמרמורות מתחילתו ועד סופו.
מעולם לא הבנתי..וגם עכשיו, אחרי שאני מבינה, אני לא באמת מבינה.

הצורך הזה, שהוא חזק יותר מכל דבר אחר, משפחה, חברים, כסף, עבודה, שרותים, שינה, לבוש, הגינות, יושר, אהבה, שנאה, צניעות..חזק ועכשיו, צורך מיידי..

צריך עכשיו ומיד, צריך לספק אותו עכשיו ואם לא אז אתה גמור, מחוק, לא פה.
והכאבים, ואיך אתה ממלא את הכאב הזה ואיך הוא ממלא אותך ומה הוא עושה לך.
המחשבות, אי אפשר להפסיק לחשוב, וכשמפסיקים, אפילו לרגע, אז אחר כך זה כואב יותר.

אבל הוא הצליח.

נכון שבסיפורים אמור להיות תמיד סוף טוב, אבל יותר מכל שאר הספרים שקראתי עד עכשיו אני שמחה שב"סיפור" הזה, היה סוף טוב.
כי מעולם לא הבנתי ואני לעולם לא באמת אבין.
עכשיו אני יודעת כמה זה קשה, כמה זה נורא להיות שם.
לרצות למות כדי לצאת מזה כי ההרגשה היא שאין דרך אחרת אפילו כשאתה מנסה בכל הכח.

הספר הזה מומלץ למכורים, למשפחות שלהם, וגם לאנשים שאין להם קשר לעולם הזה, פשוט כדי להבין מזה להיות שם.
לקחת את זה קצת יותר ברצינות, להבין כמה מהר אפשר להדרדר משכטה פה ושכטה שם.
שאם פעם אחת נפלת, יכול להיות שלעולם לא תחזור..

» ביקורות נוספות של Fairy_Queen
» ביקורות נוספות על מיליון רסיסים קטנים