ביקורת ספרותית על נערי העורב מאת מגי סטיווטר
ספר טוב

---

נערי העורב - מגי סטיווטר


ארבעה כוכבים.







אני חייבת לומר שאני לא ממש בטוחה איך היו הציפיות שלי לקראת קריאת הספר הזה.
כי מצד אחד - הסופרת. אין לי עוד ממש דעה מגובשת עליה כי את "רעד" לא אהבתי, אבל את "מרוצי העקרב" ממש אהבתי.
ומצד שני - הייתה את חברה שלי שקראה את הספר ואמרה שהוא מדהים.
ומצד שלישי - התקציר נשמע לי קצת קיטשי.
ככה שהיו לי רגשות מעורבים ומחשבות מעורבות גם כן.



ועכשיו ל...

ב - י - ק - ו - ר - ת - !




[הביקורת עלולה להכיל ספויילרים. אני אשתדל להודיע עליהם, אבל עדיין היזהרו לכם...]
{הביקורת מכילה דעות אישיות שלי}


הכריכה
ממש אהבתי את העורב השחור והמצויר שעל הכריכה כולה. ואת הסימן שיש מתחת לשם הספר ("נערי העורב").

התקציר
"בלו סרג'נט התרחקה תמיד מחבורת נערי העורב, התלמידים העשירים מהתיכון הפרטי אגלינבי. עד ליום שבו הנער גנזי מתגשם מתוך האפלה ומדבר היישר אליה. קשר על–טבעי קושר אותה אליו, ואט–אט בלו נשאבת אל מעגל הנערים הסגור ואל המשימה הסודית שלו - החיפוש אחר גלנדואר האגדי, המלך שיעניק חסד לזה שיעיר אותו ויחזיר אותו לחיים. אבל לבלו יש סוד משלה - נבואה האומרת כי תגרום למותו של אהוב האמת שלה. היא מעולם לא האמינה שתמצא אותו, היא מעולם לא חשבה שהנבואה עלולה להתגשם."
זה התקציר של הספר.
נשמע חצי קיטשי, אבל עם מקום להתפתחות העלילה.
ובכן, כמעט שום דבר מהכביכול תקציר הזה לא קרה בספר הזה. אז מה הקטע של התקציר?!
כאילו, ברצינות?! מי האידיוט שנתן את התקציר הזה לספר הזה?
קיצר - תקציר דפוק.

הכתיבה
רוב הפעמים הכתיבה הייתה טובה ומדויקת.
אך היו פעמים שהכתיבה פשוט הייתה דיי חופרת, ואני הייתי: "נו, תגיעי כבר לעיקר!".
אבל, ממש אהבתי שהפעם היא כתבה מנקודת מבט-על של כמה דמויות ולא רק שתיים.

הדמויות
בלו -
לא ממש היה לי משהו נגד בלו. אבל כן היו פעמים שהיא עצבנה אותי מסיבה שאני בספק אם היו לי ברורות.

גנזי -
לעזאזל איתך, גנזי. היה לי קשה להבין מה לעזאזל הולך איתך. באמת שכן. טוב, נו, לפחות בחלק מהזמן.

אדם -
מסיבה כלשהי שנאתי את אדם מהרגע שהזכירו אותו לראשונה בתור דמות דיי ראשית. היה בו משהו שאמר לי "שנאי אותי". קצת קשה לי להסביר את זה אבל, זה מה שהרגשתי.

רונאן -
היה לי סוג של הבנה עם רונאן. איכשהו הבנתי מה קורה איתו למרות שאין ממש נקודות דמיון רבות ביני ובינו.

נואה -
אוי, נואה. אתה הדמות היחידה שלא היו לי בעיות איתה כלל. ותמיד הבנתי אותך.

הבית שבדרך פוקס 300 -
WELL, היו קטעים שהבנתי את המשמעות של קיומו והדמיות שחיות שם והיו קטעים שלא. ככה שיש לי חילוקיי דעות.

כל הדמויות האחרות היו דמויות רגילות - כאלה שנועדו להפתיע (ואם לומר את האמת בקושי שהיו כאלה, לדעתי. הייתה רק דמות אחת), לעצבן, לעורר חשד, לעורר עלילה, לשגע את הקוראים, להכניס קצת משהו שלא בטוח שהיה צריך וכו'.


פתיחה. עלילה. סיום.
בסך הכל טוב. אבל לדעתי יש מקום לשיפור.
היו קטעים שדיי נתקעו בעלילה ולפעמים לא זרמו.
אבל, לא יודעת. פשוט משהו ממש לא הסתדר לי והיה לי קשה קצת להבין.

הסיכום והחפירה שלי
אחלה ספר.
אני ממליצה לקרוא אותו.
ואני כבר מחכה לספר הבא כי:

~ ספויילר ~ ספויילר ~ ספויילר ~ *אזהרה* ~ ספויילר ~ ספויילר ~ *אזהרה* ~ ספויילר ~ ספויילר ~ *אזהרה* ~ ספויילר ~ ספויילר ~ ספויילר ~

היה כתוב שאמור להיות משהו בין בלו לגנזי ולא קרה שום דבר.
וגם העץ הזה מעניין אותי וגם הקטע של ניב שנעלמה ועוד כמה וכמה דברים...


~ סוף ספויילר ~ סוף ספויילר ~ סוף ספויילר ~ סוף ספויילר ~ סוף ספויילר ~ סוף ספויילר ~ סוף ספויילר ~ סוף ספויילר ~ סוף ספויילר ~ סוף ספויילר ~



אני אסיים בשני משפטים הקבועים שלי: ;)
כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה, תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת XD

» ביקורות נוספות של S-E-5914
» ביקורות נוספות על נערי העורב